הלל אישה-הירהורים לעת ערב

הכסות לבשרי הבל

הרי את התכלת והארגמן יצרו מחילזון פשוט

ואותך , מאהבה ותשוקה

את , פרי הלל הרית לעולם

ואני -עני

הלל אישה.

מקסים ונפלא

השעון לא מאט צעדיו

וגם שירי אהבה , 

לא עוצרים בעדו

אבל אתה תמשיך

לכתוב שירי אהבה

גם אם הזמן לא עוצר מלכת.

שיר מקסים יצחק היקר , במיטב מילותיך אתה כותב שירי הלל לאהבה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

אין ספק שהאירועים האחרונים והאווירה במדינתנו-משפיעים על תחושותיך, כפי שזה בא לידי ביטוי כאן בשירך. והזמן שאינו עוצר מלכת. ורק האהבה... 

והיא התכלת והארגמן

פרי אדמדם

כולה בתשוקה 

ואתה נולדת עירום 

ומסתבר שנשארת שם...

אוהבת 

מקסים

.

אה יצחק. יצחק. 

אשר לחלק הראשון, למרות היותךָ גבר, גם אישה יכולה להרגיש 

כמו הדּוֹבֵר בשירךָ עִם שנינויים בהתאם. 

אשר לחלק השני - לא אגע בו. אסור. אסור.

תודה רבה-רבה-רבה, משוֹרֵר יקר, יקר. 

<לב>

רבקה

---

אדמה 

חרבה

הזמן

כשודד

דרכים

ושירת

הלל

לאהבה.

שרידי

הטוב

שעוד

נותרו.

עונג  !!!

מברכת להמשך יום זהב יקר

ממני עליזה.

ואותה עטפו בתכלת ובארגמן שיצרו מהחילזון...

יופי שאין דומה לו.

תודה על המילים האלו, שהכהו קצת את הכאב 

על התובנה הזו של הארץ שהייתה לך לארץ ציה נוכריה

על החיפוש אחר הצל לנוח בו.

והשעון שאינו מעט צעדיו...