ומה איתי אתם שואלים?
איתי הכל יסתדר. אני אמצא לי איזו דירה לשכור בתל-אביב, אעבוד באיזו עבודה במכולת ב20 ש"ח בשעה, ויהנה לי מהחיים עד כמה שאפשר להנות מהחיים היום.
כל החיים שלי רציתי להיות מישהו חשוב. מישהו מפורסם, כזה שילדים הולכים ברחוב ומזהים אותי. כזה שנערות בנות 16 מזנקות עליו ומבקשות חתימה ובדרך גם מסננות איזה"תעשה לי במבה!".
כן, מאז שהייתי קטן.
אבל מאז שלא ממש הצלחתי,כנראה אני אשוב לחיות בקטן. אסתתר כמה זמן עד שהעניינים יירגעו.
האמת? קצת חבל לי על דינה. היא היתה בחורה טובה, עם עיניים ירוקות ושיער שחור. מין שילוב מהסרטים.
והמבט שלה..אוי המבט שלה.
הייתי יכול להסתכל עליה שעות עד שהיא היתה נותנת בי את המבט החושני הזה.
אחרי המבט הזה דינה יכלה להשיג את כל מה שהיא רצתה. כל הגברים ברחוב היו נופלים לרגליים שלה אחרי שהיא הייתה משתמשת במבט. ישר אמרתי לה שהיא יכולה לעשות הרבה כסף עם מבטים כאלה,אנשים חולמים להיות כל-כך משפיעים בעזרת מבט קטן ותמים.
אבל במבט של דינה לא היה שום דבר תמים. הוא היה מיוחד, משהו בסיגנון חושני ביחד עם לוהט. מין מבט שכשאתה מסתכל עליה הדבר האחרון שאתה חושב עליו הוא אשתך או חברה שלך שנמצאות אי שם והדבר הראשון שעולה לך בראש הוא איך אתה מכניס את דינה להריון באותה שניה.
ככה גם הגינו את התכנית הזאת אני ודינה. ביום קיץ בשנה שעברה ישבנו
במרפסת ודיברנו על משמעות החיים.
דינה היא מעין פילוסוף כזה, תמיד אוהבת לחשוב על דברים לעומק. ואני? מסתכל על החיים בצורה פשוטה- "dayut biri byut bigi" או שבעברית-"נותנים תיקח מרביצים תברח"- ככה המורה לשחמט שלי תמיד אמר.
בכל אופן, דינה אמרה שהיא ראתה מודעה בעיתון שמחפשים גבר ואישה לצילומי פרסומת חדשה. אמרתי לה שזה הכל סחיטה של כסף ושהם יקחו כסף על בוק ובסוף יברחו אבל דינה לא הקשיבה. "מה אכפת לך" היא אמרה לי,"אם נראה שהם רמאים נלך ואם לא, אנחנו נהיה הזוג הכי מושלם",ואז היא נתנה בי את המבט שסימן שעוד שעתיים אנחנו מתייצבים באודישנים.
כעבור שעתיים כשאני מתנשף מהמקלחת,הגילוח, הקרמים וכל הדברים האחרים שדינה שמה עליי בזמן שהתכוננו, נכנסנו למין סטודיאו קטן שהיה כתוב עליו"צילומים".
בצד ישבו כמה זוגות של אנשים שכביכול"נבחנו לאודישנים". כשנכנסנו דינה תקעה את מבטה באיש שעושה מבחנים. הוא ישר הסתנוור,סילק את כל המועמדים החוצה ואמר לה ולי שהתקבלנו.
השעתיים הבאות שלי עברו באושר שלא יתואר: האיש התפעל גם מיופי -בכל זאת אני גבר גבוה בעל שרירים שיוצא עם בחורה כמו דינה. תוך דקות כל האנשים שמוכרים מעולם הבידור היו בתוך הסטודיאו: כמה מפיקים גדולים פרצו לסטודיאו וחילקו את כרטיסי הביקור שלהם, עוד כמה החתימו אותי על חוזה וכמה מהם החלו מצלמים אותי ושואלים כמה זמן אנחנו חברים,האם יש לי מישהי מהצד, האם אי פעם בגדתי בדינה והאם אני מודע לעניין שאני הולך להיות הסלב הבא של מדינת ישראל בפרט ושל כל העולם בכלל.
הייתי בעננים. לא ידעתי מאיפה זה נחת עליי.הייתי מוכן לצלצל לכל העולם ולהגיד להם שאני דוגמן עכשיו.
איך לא חשבתי על זה קודם? הייתי צריך להתחיל לדגמן עוד כשהייתי קטן. גם הביצועים שלי במיטה הם לא רעים יכול להיות שהיום הייתי יכול להיות שחקן פורנו ידוע בכל העולם.
אחרי כמה זמן,לקחתי את עצמי בידיים ונזכרתי לשאול איזו פרסומת אנחנו מצלמים. המנהל אמר שזאת פרסומת לתחתונים של"נייקי" ושזה יפורסם בכל העולם. הסוכן שלי,ששכרתי לפני רבע שעה, אמר שאני לא מוכן לעבוד תמורת פחות מיליון דולר לצילומים ועוד 3 אלף דולר לכל דקת הקרנה של הפרסומת בכל מקום בעולם. אני הייתי המום אבל המנהל חתם מייד.
גם דינה חתמה על החוזים ושנינו נראינו מאושרים עד הגג.
כשעברו בערך 3 שעות מאז שהגענו,התחילו הצילומים.
הפשיטו אותי, וצילמו אותי בתנוחות שהקאמא סוטרא לא הייתה מתביישת בהן.
את דינה לא צילמו ולמרות שהיה מוזר לי שהיא עומדת בצד ומסתכלת בחיוך עליי,המשכתי להקשיב להנחיות של הצלם.
אחרי כשעה של צילומים מפרכים, דינה החלה מתפקעת בצחוק ובחור שמנמן נכנס אל הסטודיו.
כולם התחילו למחוא כפיים ולצחוק,ורק אני לא הבנתי על מה המהומה.
כשהוא התקרב אליי,הסריח ריח חריף מהסיגריה שבפיו.
מייד זיהיתי אותו,הרי זהו יגאל שילון.
עמדתי המום כשכולם בוהים בי וצוחקים עליי ומסננים מילים כמו"דינה תיכננה הכל,היא ידעה שאתה רוצה להיות סלב,אל תדאג אחרי זה כולם יזהו אותך".
עולמי חרב. רצתי אל עבר דינה וסיננתי לעברה קללה.
אחר-כך נתתי לה סטירה כזאת חזקה שהיא הייתה צריכה טיפול של שנתיים בבית-חולים. כנראה שזה היה אגרוף,לא שמתי לב מרוב סערת הרוחות שעברה במוחי.
כל החדר השתתק פתאום,והדבר האחרון שאני זוכר הוא שיגאל שילון לא מעשן יותר.
ולמה הוא לא מעשן?
טוב זה כבר סיפור אחר...
