שירים

תָּמִיד עֵרָה - לבמת הדיון של נורית

תָּמִיד עֵרָה/ש.כהן

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁל הַלַּיְלָה

אֲנִי מִתְעוֹרֵר לַחַיִּים,

וְאָז מִתְיַשֵּׁב

לִכְתֹּב שִׁירָה.

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁל הַלַּיְלָה

אֵין מִי שֶׁיִּמְשֹׁךְ

אוֹתִי מֵהַשֻּׁלְחָן,

רַק הַמִּלִּים

לוֹחֲשׁוֹת בְּלִבִּי,

וְעוֹטְפוֹת אוֹתִי

בִּתְחוּשׁוֹת שֶׁל

סִפּוּק וְאַהֲבָה

כָּל פַּעַם

כְּשֶׁהֵן הוֹפְכוֹת

לְשִׁיר, סִפּוּר

אוֹ אַגָּדָה.

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁל הַלַּיְלָה

אֲנִי יוֹדֵעַ

שֶׁאֶפְשָׁר לִכְתֹּב

גַּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה,

כִּי הַשִּׁירָה

בְּלֵב הַמְּשׁוֹרֵר

תָּמִיד  נִשְׁאֶרֶת עֵרָה.

3.9.23

"לכתיבה שלי דרושה לי פרישות, לא כמו של "נזיר מתבודד",

פרישות כזאת לא תספיק, אלא כמו של מת. כתיבה, מבחינה זו,

היא שינה עמוקה יותר, כלומר, מוות, וכמו שאי אפשר ואין מושכים

ומוציאים מת מקברו, כך גם אי-אפשר למשוך אותי משולחן –

הכתיבה שלי בלילה," כתב פרנץ קפקא.

תגובות

גלי צבי-ויס / השירה נותרת ערה / 03/09/2023 07:07
שמואל כהן / תודה גלי יקרה🌺🌹🌺 / 03/09/2023 07:34
שמואל כהן / תודה אלה לי קרידה🌺🌹🌺 / 03/09/2023 07:45
דני זכריה / גַּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה / 03/09/2023 07:47
שמואל כהן / תודה דני היקר🌺🌹🌺 / 03/09/2023 08:08
אילה בכור / בשעות הלילה באה המוזה ומתנחלת אצליך / 03/09/2023 09:00
שמואל כהן / תודה אילה יקרה🌺🌺🌺 / 03/09/2023 09:22
רחל בנגורה / מקסים ממש שמוליק יקר , / 03/09/2023 14:25
שמואל כהן / תודה רחל היקרה 🌺🌹🌺 / 03/09/2023 19:10
שמואל כהן / תודה צביקה היקר🌺🌺🌺 / 03/09/2023 19:12
יצחק אור / עוטפות אותי / 03/09/2023 15:34
שמואל כהן / תודה יצחק היקר🌺🌹🌺 / 03/09/2023 19:17
נורית ליברמן / בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה / 03/09/2023 18:34
שמואל כהן / תודה נורית יקרה🌺🌹🌺 / 03/09/2023 19:31
שמואל כהן / תודה אביה יקרה🌺🌹🌺 / 04/09/2023 10:12