מפגשים מן הסוג השלישי

נלהב, כיסופים: התגובות שלכם היו ספוטניות בדברי המורים בתיכון וכן בדברי המדריכים בתנועות הנוער בימים ההם ואת מתגעגעת אליהם, לא עוד פתוס ולא עוד פתטיות. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב. אני ער לכך שאתם באתר אוהבים אותי. לפחות אתם. תודה רבה לכם מקרב לב.

השיר מתאר געגוע לתקופה של נעורים, בה הפאתוס האידאולוגי של מורים ומדריכים חדר אל ליבם החשוף של הצעירים. היום, המפגשים הווירטואליים – עם גלידה או פיצה – מחליפים את אותה התלהבות תמימה, אך גם מסמנים התרחקות מרגש עמוק ומשותף.

השיר מבכה בעדינות את אובדן התמימות וההתרגשות האידיאולוגית של פעם, ומדגיש את השטחיות והניכור שבמפגשי ההווה.

יפה כתבת רבקה יקרה שיר לירי ביקורתי.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

את זוכרת ימים אחרים בהם המדריכים והמורים הרביצו חוכמתם בפאתוס. הייתה אידיאולוגיה, והיכן היא כיום?

רבקה היקר, געגועים לימים ההם,  היום חוקי השתקה,הגבלת ביטוי הדעת והמחשבה. שבת נעימה.

לא, הם לא ישובו לא לא...

אכן רבקתי, פעם היינו צעירות ונחמדות

והיו מדריכים בתנועה, שסיפרו לנו בפאטוס נפלא סיפורים.

והגלידה בגביע...

הגלידה טובה וטעימה גם היום, אבל היא לא כמו ההיא,

כשהיינו צעירים, שליקקנו  בעונג עילאי.

כן - איפה הם הימים שלא ישובו עוד...

.

שבת שלום, נוריתי יקירתי.

אם לא קשה לך מדיי, 

אנא, תגובתך לפוסט האחרון שלי: 

"רוצה תרנגולות ..?"

המשך שבת נעימה, ורק טוב! <לב>

רבקה

---