הגם לאהבה גבול?
- ב-"השמים הגבול", למדנו עד לאן מותר להתחצף.
- גם האלוהים הוא גבול. זאת למדנו ב-" וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו.
- "תִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אֹתָךְ זְדוֹן לִבֶּךָ שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע תֹּפְשִׂי מְרוֹם גִּבְעָה כִּי תַגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהוָה". ירמיהו.
- "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהוָה." עובדיה.
- אברהם אהב את אלוהים. והתריס כלפיו, "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט." פ' וירא.
- משה רבינו וודאי אהב את ה'. והתריס כלפיו, "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ." פ' כי תשא.
- יונה אהב את אלוהים וברח ממנו תרשישה. " וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה". ומפני מה ברח? שידע שנינווה תלבש שק ואפר ותתחרט על מעשיה הרעים והאלוהים יסלח לה. ואילו עם קשה העורף אומר מיכה המרשתי. "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח".
שהגוי ירא ויתקן דרכיו וישראל אוהב ומתווכח. "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר". פ' שמות.
אהבת חובה ולא אהבת רשות. אהבה כזאת שֶׁיְּרֵאִים מלאבד אותה, לא שיראים מעונשו של מושא אותה האהבה. שאם אוהבים רק מתוך פחד, אז כשהיראה עם הזמן קצת נעלמת בגלל שיגרה, קצת ביטחון עצמי מופרז של למשל, "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". פ' עקב. אזי גם האהבה מחפשת לה נתיבות. ברם, האוהב באמת ירא מלאבד את אהבתו. לכן גדול האוהב מהירא. ויונה לא רצה להראות את ישראל באור שלילי. לכן ברח.
ועוד קצת על אהבה ל- ועל אהבת אמת שאה בה.
- "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה." פ' קדושים.
- "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר-הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם." פ' קדושים.
האלוהים לא ציווה לאהוב את האחר, הוא מבקש לאהוב ל... שאי אפשר לאהוב את הזולת. את דעותיו או שמא את מראהו וגובה קומתו. את תכונותיו, את שכלו. את דתו או את מה יוצא לי מזה לאהוב אותו.
האלוהים מבקש מאיתנו משמעות תרתי כאב ומשמע. את הכל שבכלום והפוך. שהאהבה אינה רק רגשות שלך ויהיו אלו כלפי הַנִּפְלֶה הנבדל ממך, אלא משהו מוחשי ונאצל שהדרך היחידה להעביר אהבה היא לצאת מגדרך ומעורך ולהעביר לו. ממש כמו שבשלום הנך קד ומתבטל בפני האחר.
מפני שכולנו צריכים לאהבה כמו אוויר לנשימה. ואפילו לחמור שונאך הרובץ תחת משאו. "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ." פ' משפטים. לאהוב את, זה אנוכיות ולא התבטלות. לאהוב ל- זו אצילות. ומכאן גם הַצִּוּוּי לאהוב לגר, ולא את הגר.
השמש נטענת מאליה והיא מקרינה אהבה לעולם. בני אדם, חלקם כבויים כמו הירח ועלינו החובה להטעין אותם אהבה.
ומהיכן הכוחות? ומהיכן האנרגיה? מתוך "כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה". שבסוף הכלל הגדול הזה שבתורה שניתנה לך אתה היהודי. משום שנפח האל נשמת חיים אינסופית באפך. ומשום "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ." משלי. ורק מכאן קנאת ושנאת הכל אותי היהודי. ורק מכאן אמרו שהיהודים הם "רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים" שאביהם שבשמים הוא אב הרחמים. "וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם." פ' כי תשא.
וכשגם האהבה גבול. חבר במצוקה הזקוק לעזרתך וכשאתה חבר של אמת אתה נותן לו גם מממונך.
הָאוֹהֵב הַנֶּאֱמָן הוּא מִי שֶׁהִתְנַדֵּב לְךָ בְּמָמוֹנוֹ בְּעֵת צָרָתְךָ. אבן גבירול.
"נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא". משלי.
חֲבֵרִים לַדֶּרֶךְ מַצִּיבִים בְּפָנֶיךָ תַּמְרוּרֵי אַזְהָרָה.
חַבְרִירִים בְּסִטְרִי הַדֶּרֶךְ, // 'הַמַּדְרֵגָה' שְׂמֵחִים לְאֵידְךָ בְּיוֹם צָרָה.
עִם הַזְּמַן אַתָּה לָמֵד לְזַהוֹתָם!
אֶת אֵלֶּה שֶׁיִּתְּנוּ מֵעַצְמָם לְמַעַנְךָ // לְמַעַן הַכְּלָל.
וְאֶת אֵלֶּה הַחַבְרִירִים שרַק לְתוֹעַלְתָּם.
וְחֵרֶף, מֶצֶר אֲנִי עַל הִתְרַחֲקוּתִי מֵהָאַחֲרוֹנִים.
