כלואה במגירות הצללים

     כלואה במגירת הצללים—

חלק אחר שנכתב כהמשך למגירות הלב והנפש

פתיחה

החושך מעיק הלילה רודף אותי והצל האפל מאחוריי ,צללים צללים של דמויות מחיי.

 גדלתי במשפחה רגילה נורמטיבית הורים דואגים אוהבים לא חסר לי דבר שבתות חגים שמחות, ועצב  שנכללו בחיי .כל חלק מהילדות ועד בגרות הרגשתי כלואה בשידה עתיקה עם מגירות וידיות ברזל מעוטרות, שמיום ליום וכל שנה שעברה הן היו יותר עמוסות וכמעט נוטות ליפול. והשידה גם היא לא הייתה כמו בהתחלה מבריקה ובוהקת הצבע כבר דהה ,והמגירות כבדות תנועה.

ילדות ובגרות

הילדות הייתה טובה כבת בכורה תשומת הלב הייתה סביבי זאת מאחר והייתי ילדה שחלתה הרבה  וכמו שאומרים היום פינוק יתר, משאר האחיות במשפחה.

כל מה שרציתי זה להצליח בזכות עצמי בלי תוספת של ויתורים ,וריבים מיותרים .על אף שאהבתי ללמוד לא היה לי קל בלימודים ותמיד אבא שלי דאג לתגבר אותי במורים פרטים . בחיי החברה לא צלחה דרכי, גם שהזמנתי את ילדי הכיתה לבת המצווה .

 הדבר היחידי שהיה שלי היה שעשיתי בייביסיטר לילדי השכנים ויש וקרה  באו לבקש שנים באותו ערב בזמן שנערות בגילי יצאו לבלות .

איכשהו ימי בית ספר יסודי עברו וביעוץ להמשך הלאה המליצו לי על בית ספר מקצועי מאחר שאהבתי עבודות יד הופניתי לבית ספר לתפירה שם גיליתי שבין תחביב לרקמה ומקצוע התפירה במכונת תפירה ,יש הבדל לא ממש התלבש עלי המקצוע .

נרשמתי לבית ספר לפקידות כי פקידה הדפסה במכונת כתיבה זה מקצוע נדרש

נו טוב ניסיתי והלך צולע למידי .אז גידו ויאמרו זה לא מצליח ,והשני לא מה קורה פה משהו לא בסדר

המורה המחנכת שדיברה עם אמא שלי אמרה לה שהכי טוב שאתגייס לצבא ובאמת כך היה 

חיילת

@@@עובדת על ההמשך -רציתי חוות דעת על ההתחלה ---זה נכתב כהשראה להתחלה של -

היא עשה זאת שוב ללא הצלחה 

5.2.24