הותר לפרסום

בכל בוקר היא מתעוררת

לא דקה אחרי שש בבוקר

מדליקה את האור ליד המיטה

מתבוננת על השעון ואומרת לעצמה

עוד קצת,עוד מעט שש בבוקר

אשאר עוד קצת בזמן האתמול

ממתינה בציפייה

מקווה שהרגע יימתח עד אינסוף

בכל בוקר זה מתחיל מחדש

מתיישבת על קצה המיטה

מביטה על הצד השני ומלטפת ברוך

עוד דקה תדליק את הרדיו

ברגע אחד, ייתכן והכל יהיה אחרת

החיים ייעצרו

האם תדע מה זאת אומרת

ולאן היא הולכת מכאן

עוד קצת, עוד רגע, שש בבוקר

הקריין מתחיל את הדיווח

מחכה לשמוע מה הוא אומר

מהמרת בין בכי לאנחת רווחה

משהו עצור מחכה להשתחרר

היא יודעת, אם לא היום

זה עלול לקרות מחר

בכל יום יש שש בבוקר חדש

הקריין מסיים את המשפט

זהו, הותר לפרסום

היום, זה לא התור שלה

ומחר, יום חדש, מחר יהיה שוב שש בבוקר