הולכות

זוֹ בָּלָדָה עַל יַלְדָּה 

שֶׁעִם הַשָּׁנִים הָפְכָה לְנַעֲרָה

וּלְאַחַר מִכֵּן גַּם לְאִשָּׁה

שֶׁפּוֹסַעַת בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים

בֵּין גֵּאָיוֹת לְבֵין הָרִים

וּמִשָּׁם פּוֹרֶשֶׂת לָהּ כְּנָפַיִם

וְחוֹלֶמֶת עַל גַּלִּים וְעַל דָּגִים

וְעַל שָׂדוֹת יְרֻקִּים

זוֹ בָּלָדָה עַל הַחַיִּים.

בלדה מקסימה כתבת אילה יקרה על ילדה , נערה ואישה שיחד נפגשו כך באמצע החיים ובליבן מחשבות והרהורים.

לך כרגיל שיר קצר כתבתי במקום תגובה.

יום רגוע ושקט

שמוליק

מרגש - הנערה והאישה מגיעות לארמון, ביניהן נרקמת חברות, הן משתפות אחת את השניה, טוב להן ביחד. תודה רבה לך אילה היקרה, יום שקט וחמים, זה מזכיר לי את הפסוק "וגר זאב עם כבש". הלוואי שזה היה קורם עור וגידים במציאות שלנו.

שמחה שאהבת

ילדה נערה אשה משתפות

זו את זו במחשבות והרהורים
והנה ציור שלי בתחילת דרכי גירים על בריסטול שחור ציירתי אותי כילדה ואשה הולכות יחדיו

את מוכשרת הן בציור והן בכתיבה

.

מקסים, איך האישה פוגשת בנערה ובילדה שהיא עצמה הייתה, 

ואיך מתקיימת שיחה ביניהן, על חייהן, על הרהוריהן, בכל שלב. 

תודה רבה-רבה-רבה, איילה, יקרה ואהובה. <לב>

רבקה

---

שיר איוחד מקסים, איילונת...