אהבה מוהלת געגוע

זִכְרוֹנוֹת כְּמוֹ גַּלִּים,
מְצִיפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ.
גַּעְגּוּעִים לְאַהֲבָה,
כְּמוֹ יָם סוֹעֵר.

גַּלִּים הוֹדְפִים מַשְׁבְּרִים,
מְחַפְּשִׂים אֶת הַחוֹף הָרָגוּעַ.
הַלֵּב מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ,
בְּתוֹךְ יַם הַזִּכְרוֹנוֹת.

תודה אסנת היקרה על שיר  מקסים על אהבה וגעגוע כמו אותו הים  שבליבך שמחפש את החוף הרגוע.

יום שקט ושליו

שמוליק

זו את, היודעת היטב להתגבר על משברי החיים ולשאוף תמיד להגיע אל חופים שלווים.