המוסר המיסר

הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי מִתְחַבֵּר לַתְּכֵלֶת

הַמְּיַסֵּר הָאֱנוֹשִׁי מִתְחַבֵּר לַתַּכְלִית.

שֶׁכָּל יָמַי הֵם נִסָּיוֹן אֲמִתִּי לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹלוֹת

לִרְאוֹת מֵעוֹד צְדָדִים אֶת הַתּוֹךְ שֶׁבְּקֻבִּיָּה.

אֶת הַתּוֹךְ שֶׁל הַכַּדּוּר הַלּוֹהֵט וְהָרוֹהֵט אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן.

אֶת הַסָּפֵק וְאֶת הַוַּדָּאִי וְלִמְצֹא אֶת הָאֶמְצַע.

לֹא אֶת הַחוּץ שֶׁלָּהּ // שֶׁלּוֹ, מִזֶּה שָׂבַעְתִּי מְרוֹרִים. וּבְזֶה אֲנִי נֶאֱבָק.

וּמִבְּלִי שֶׁשָּׁקַלְתִּי טוֹבָתִי, תָּמִיד הֶעֱנַקְתִּי אֶת כֻּלִּי לַכְּלָל.

וּבְהִתְעַלְּמָם נִסּוּ לְהַעֲלִימֵנִי בִּמְקוֹם לְהִתְמוֹדֵד מוּלִי.

אֵינִי אִישׁ דָּתִי שֶׁל מַרְאִית עַיִן וּבְוַדַּאי לֹא פָנָטִי –

בְּרַם יְהוּדִי הַחַי אֶת מוֹרַשְׁתּוֹ בְּרָמָ"ח וּשְׁסָ"ה.

וּכְשֶׁהָרֵיקָנוּת מִתְרַחֶבֶת אֲנִי בּוֹנֶה עוֹד פֶּסֶל וְכוֹתֵב עוֹד סֵפֶר.