קשה לנו עם נעלם אולי תהיה בנאדם

עוֹד בֶּהֱיוֹתִי בְּאִבֵּי חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶחְיֶה לָעַד.

עִם הַזְּמַן לָמַדְתִּי, שֶׁקָּבַעְתָּ לִי מִנְעָד.

תָּמֵהַּ כֵּיצַד נִרְאִים חַיֶיךָ אֱלוֹהִים.

שֶׁלֹּא כָּמוֹנִי בֶּן חֲלוֹף, הַיּוֹם כָּאן וּמָחָר הַסּוֹף.

נוֹרָא לִהְיוֹת תְּמִידִי וְיוֹדֵעַ הַכּוֹל? דַּע אֵינִי מְקַנֵּא בְּךָ.

הַתְּהִיָּיה בְּנֶצַח לִימְּדַתְנִי שֶׁהִנְּךָ עָבַר, הוֹוֶה וְעָתִיד.

מִשֶּׁבָּהִיתִי בְּעוֹלָמְךָ, הֵבַנְתִּי שֶׁהֶעָתִיד בְּעֶצֶם תָּלוּי רַק בִּי

בְּרַם, נִרְאֶה שֶׁהִגְזַמְתָּ בְּהִתְעָרְבוּתְךָ בְּחַיַּי שֶׁלִּי, מָה לֹא?

אִם אֵינְךָ כָּזֶה, מַדּוּעַ אַתָּה מְנַסֶּה אוֹתִי כָּל הָעֵת? יְצָרַיי?

אַתָּה הִטְבַּעְתָּם בִּי, וּבִכְלָל שֶׁמָּא תַּעֲלִים מִדֵּי פַּעַם עַיִן!

תֵּן קְצָת לְהִתְפָּרֵעַ, ראבק! הִנְנִי כְּמוֹ קוֹץ תָּקוּעַ בְּאֵין מוֹצָא.

וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אֲנִי לֹא אוֹהֵב שַׁבְּלוֹנִיּוּת!

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמָּה שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה, אַף פַּעַם לֹא תִּהְיֶה מְרֻוצֶּה.

אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהִנְנִי חַי עַל זְמַן שָׁאוּל וְרֻובּוֹ סֵבֶל וְיִיסּוּרִים.

שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה אַל רַחוּם חַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִים.

וְשׁוֹאֵל כֵּיצַד אַתָּה אֱלוֹהִים יָכוֹל לְהַבִּיט עַל כְּאֵבֵי וּלְהַחֲרִישׁ?

אוֹ שֶׁמָּא אֵין רַחֲמֶיךָ כְּאֶל יוֹדְעִים כְּאֵבָם שֶׁל בְּנֵי תְּמוּתָה.

הִפְנַמְתִּי שֶׁאֵין עוֹלָם מִבְּלִי שֶׁאַתָּה תָּקוּעַ בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁל כֻּולָּם.

עַל יֶפַע מַעֲשֶׂיךָ אֵין חוֹלֵק, כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת בַּכּוֹל עָנָף וּבַכּוֹל צִיץ.

כָּל רֶגַע עֵינַיי רוֹאוֹת הִתְחַדְּשׁוּת, וְתוֹהֶה וְשׁוֹאֵל הֵיכָן מְקוֹמִי?

בַּזֵּנִית בְּשׁוֹכְבֵי מַבִּיט לַכּוֹכָבִים וּמְצַמְצֵם עֵינֵי וְהוֹדְךָ מַבִּיט רַק בִּי.

מִתְאַמֵּץ וְהִנֵּה הִכְפַּלְתִּי כּוֹכָב וְחִיפַּשְׂתִּי מָקוֹם לְמַקְּמוֹ בֵּין כּוֹכָבֶיךָ.

כּוֹכָב שֶׁלִּי וּתְפִילָּה כִּי תִּשְׁמוֹר עָלָיו לְמַעֲנִי. רַק פָּקַחְתִּי וְנֶעְלַם.

לִשְׁכַּב כָּךְ בְּלִי מַעַשׂ אֵינִי יָכוֹל. מְמַצְמֵץ וְשׁוּב, עַד שֶׁנִּרְדַּמְתִּי.

לַבּוֹקֶר, מֵהַחֲלוֹם אֶל הָעֵט וְהָאֲנָךְ וְלָעֶרֶב נוֹשֵׂא כַּפַּיי מָרוֹם.

גַּם אָנוֹכִי רוֹצֶה לִפְרוֹץ גְּבוּלוֹת מְרֻובָּעִים, וּמָה כֻּולָּם אוֹמְרִים?

אָה, אַתָּה לֹא תּוּכַל לְסַיֵּים, זֶה עֲנָק, מוֹנוּמֶנְטָלִי וְיֻומְרָנִי.

אֵין לִי שְׁלִיטָה עַל זֶה. כָּכָה זֶה בָּא לִי.

בַּיִת שֶׁבָּנִיתִי, הַצִּיּוּן לְהוֹרַי, הַפָּטֶנְטִים, הַפַּסָּלִים,

אֵין לִי תְּשׁוּבָה טוֹבָה. לְבַד מֵאֲשֶׁר מִתּוֹךְ כָּל הַסְּבַךְ הַמַּחֲשַׁבְתִּי,

יָצַרְתִּי לִי מִשְׁפָּחָה שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתִי.

לַחֲשׁוֹב אֵיךְ כָּל זֶה הִתְחִיל? תַּעֲלוּלֵי יַלְדוּת מִיִּתְרוֹת הַשְּׁאֵלָה.

וְהֶמְשֵׁךְ הַקְּרִיאָה בַּדִּפְתָּרִים יַסְבִּירוּ הַדֶּרֶךְ לְיִיסּוּרֵי שַׂרְעַפַּי.

שֶׁעִם הָרַעֲיוֹן בָּא הַתִּכְנוּן וּמִיָּד הַגְּבוּלוֹת, אוֹרֶךְ רוֹחַב וְגוֹבַהּ.

אֶת אֵלֶּה מַצִּיב רָחוֹק וְכוֹבֵל עַצְמִי בַּעֲבוֹתוֹת הַזְּמַן וְהַמֶּרְחָב.

וּכְכוֹל שֶׁהַחֲלוֹם לוֹבֵשׁ עוֹר וְגִידִים, נְהִירִים יוֹתֵר פְּנֵי הַתְּהוֹם.

וּכְשֶׁכִּמְעַט הִגַּעְתִּי. אֵין לִי דֶּרֶךְ לַחֲזוֹר בִּי, אֶלָּא רַק לְנַצֵּחַ!

אֶת כָּל הָעֵרוּת וְהַתְּנוּמָה שֶׁנָּתַתָּ לִי הִקְדַּשְׁתִּי לְךָ

הִנְנִי מִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.

כָּמֵהַּ לַבִּי אֵלֶיךָ הַגַּם שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי עַד הַסּוֹף לֹא תִּרְפָּאֵנִי.

אוֹ שֶׁמָּא כָּךְ רָאוּי לוֹ לְאָדָם לְהַמְשִׁיךְ לִסְבּוֹל בְּהַלָּלוּ שִׁמְךָ.

לְאָן שֶׁאֶפְנֶה אַתָּה שָׁם וּכְשֶׁבָּרַחְתִּי מִמְּךָ זֶה תָּמִיד אֵלֶיךָ.

וּבְתִקְוָוה אֱלֹהַי כִּי תִּהְיֶה בֶּן אָדָם וְשַׁעֲרֵי רַחֲמִים תִּפְתַּח.