אִמָּא, בַּלַּיְלָה ...

מרגש שירך רבקה יקרה. הדמיון הזה בינך לבין אמך, שאת מגלה בעת האחרונה. והחלומות הנגלים בפניך, כשלך ממש. 

חֲלוֹמוֹת עוֹבְרִים

מִדּוֹר לְדוֹר

מֵאֵם לְבַת

וּמֵאָב לָבָן

גַּם כֵּן

רַק הַמְּצִיאוּת שֶׁהִשְׁתַּנְּתָה

לָנוּ מַזְכִּירָה

שֶׁזֶּה הָיָה חֲלוֹם.

תודה רבקה יקרה על השיר המעורר חומר למחשבה

על ההבדל בין המציאות של אימך אז והמציאות בה את חיה כיום.

יום מבורך

שמוליק

<לב> ויקי, תודה! <לב> מה שלומךְ? מה שלומכם, בִּתֵּךְ? <לב>

רבקתי היקרה, מחבקת אותך

מחבקת אותך ושותקת, כי קשה לי לכתוב.

ובכל זאת...

כשאמא שלי הלכה לעולמה, ואני עמדתי והספדתי אותה

אמרתי לה, שעכשיו אני אחלום את כל חלומותיה.

כן, ככה אמרתי לה כשאמרתי לה שלום.

תודה רבקתי

תודה 

אוהבת אותך המון המון.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> <לב> <לב> תודה! <לב>

בבוקר ראיתי חלומותייך

אשרי הבת

שאת חלומות האם ראתה

<לב> <לב> <לב>

רגיש נוגע 

כרית יד לילה ובוקר

ובעיקר אמא געגוע מבצבץ

<לב> <לב> <לב>