אֲהוּבַת הַקָּצִין הַקַּנַּאי ...

והוא יוצא אל הקרב בעידוד אמו. דאגה גדולה וכאב מותיר בלב אהובתו. אהובת הקצין הקנאי וחדור המוטיבציה כשרוח האם ברקע.  

את המקום שלא לה 

והוא למה קנאי ...

יום נפלא

.

אלה לי, אהובה, 

ה-קַנַּאִים (על-שם אֵל קַנַּא) היו מורדים קיצוניים ביותר בתקופת

בית שני, בזמן המרד הגדול ברומאים. 

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאה, תגובה ושאלה. 

אוהבת אותךְ, מאחלת לךְ יום שקט, 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

כְּשֶׁחַיָּלִים נוֹפְלִים 

הָאִמָּהוֹת בּוֹכְיוֹת

אֶל מוּל הַקְּבָרִים

וּבְלִבָּן תְּחִנָּה

לְהַפְסָקַת הַמִּלְחָמָה.

אַךְ יֵשׁ אִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת

שֶׁבְּלַהַט  וּבְזַעַם

הֵן מַפְגִּינוֹת

וְכָל מָה שֶׁהֵן רוֹצוֹת

זֶה נִצָּחוֹן מֻחְלָט

וְלֹא אִכְפַּת לָהֶן

שֶׁעוֹד חַיָּלִים בְּמִלְחָמָה

יִפְּלוּ עַל חַרְבָּם

וְלֹא חָשׁוּב לָהֶן

מָה חוֹשֵׁב

כָּאן רֹב הָעָם.

תודה רבקה יקרה על השיר שצובט בלב על מעשה האם הבלתי נתפש אך במרקע מופיעות אימהות שאת המלחמה להמשיך רוצות וגם זה בלתי נתפס.

יום שני מבורך

שמוליק

עימות אכזרי בין אהובת הקצין ובין אמו.

האהובה רוצה את הקצין שלה לידה,

שיסיר את מדיו ויחבק אותה בזרועותיו.

והאם - 

האם רוצה ניצחון בקרב ובנה חייב לקחת בו חלק עד הסוף.

נביאת זעם היא האם...

בכמה מילים, רבקתי היקרה, תיארת מצב נורא.

כאב.

אספר לך משהו אישי על אם ובן חייל.

כשאחיקם התגייס, הוא הלך לנח"ל להיות חייל קרבי

ואז - הוא חלה במחלת הנשיקה והורידו לו פרופיל

ולא עזרו תחנוניו שיעלו לו את הפרופיל

ואני - לא הייתה אמא מאושרת ממני.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> אני מאמינה לךְ ... <לב>

<לב> <לב> <לב>