בֵּיתִי בִּירוּשָׁלַיִם / 3 / (הַיּוֹם יוֹם יְרוּשָׁלַיִם.) /

הַמַּרְאוֹת וְהַקּוֹלוֹת

אֶל הַבַּיִת נִכְנָסִים

גַּם כְּשֶׁאֶת הַדְּלָתוֹת

וְאֶת הַחַלּוֹנוֹת אוֹטְמִים.

הַמְּצִיאוּת  בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת

בְּלִי תְּפִלָּה וּבְלִי תִּקְוָה

וּמִתְגַּבֶּרֶת לָהּ הַבְּעִירָה

גַּם בִּירוּשָׁלַיִם הַבִּירָה.

תודה רבקה יקרה על השיר והתמונות על מציאות בלתי נסבלת שבכל מקום פוגעת גם בירושליים הבירה.

יום טוב ושקט

שמוליק

את יכולה, רבקתי היקרה, לצאת מירושלים

אבל אינך יכולה להוציא את ירושלים מתוכך.

את רואה אותה מדממת,

בלואים נגררים אחריה

מנגבים את דם רגליה הצובע את הרחובות באדום.

אצוב, דמעה מתגבנת אל עיני

ואני מחבקת אותך, רבקתי היקרה שלי,

מחבקת ומאמצת אותך אל לבי האוהב.

נורית שלך

.

נוריתי יקירתי, נוריתי שלי,

תודה רבה-רבה-רבה על קריאתךְ, על דברייךְ, על תגובתךְ

החמה, האוהבת. 

על החיבוק האוהב, המנַחם - תודוֹת עד אין סוף. 

בין שְׁתֵּינוּ: 

אִם אצליח לצאת מירושלים, אתנתק ממנה כליל. באמת.

חיבוק אוהב שנוצר רק בשבילךְ, <לב>

רבקה שלךְ

---

על אף שאת מנסה לא לאפשר למציאות המרה להיכנס לביתך. הרי היא שם, תרצי או לא תרצי. את מגיפה תריסים, אך הדברים חודרים פנימה ומחלחלים אל נפשך. כואב שירך רבקה אהובה. 

אך היא המיוחדת במינה 

מציאות עובדתית 

יום שמח יקרה 

אין מנוס ממנה

וטוב שכך....