לָמוּת מִשִּׂמְחָה

לָמוּת מִשִּׂמְחָה

כְּשֶׁהַלַּיְלָה נוֹשֵׁק לַשַּׁחַר,

וּכְפָרִים נִתְפָּרִים מִן הַחֹשֶׁךְ,

אֲנִי מְנַסֶּה לִחְיוֹת בְּתוֹךְ הַמִּלִּים.

מִשֶּׁקֶט הָעִיר לְשִׁירַת הַצִּפּוֹר,

בִּתְּוָאִים שֶׁל סָגֹל, שֶׁל חַרְצִית,

לֹא יָבוֹא בִּי הַפַּחַד

מִדָּם וּמָוֶת עָגוּם

כָּאן, בֵּין אוֹתִיּוֹת זָהָב,

אֲנִי נִפְרָשׂ בְּתוֹךְ פִּסְקָה,

בּוֹנֶה עוֹלָם מִזְרָחִי עַד מַעֲרָבִי,

לֹא מִתְיָרֵא מִמֶּתֶק הַגֶּשֶׁם,

צְפִירַת אֳנִיָּה, מֵאֲפִיקוֹ שֶׁל מִדְבָּר.

עֵת הַשַּׁחַר מִּזְדַּקֵּף עַל גַּנִּים,

וּנְמָלִים מְלַקְּטוֹת פֵּרוּרִים

אֲנִי נוֹשֵׂא עַל כְּתֵפַי מַשָּׂא שֶׁל שִׁיר,

נוֹשֵׁם בְּתוֹךְ קַו שָׁלֵם

כְתָּב אָבוּד בְּתוֹךְ מְגֵרָה.

לוֹמֵד, פְעָמִים

מַנִּיחַ לְיֹפִי לִפְעֹם,

לָגוּר לְהִתְמַסֵּר,

לַהֲפֹךְ אוֹתִי לְמַמְזֵר בְּמוֹשָׁבָה קְטַנָּה

לְאַפְשֵׁר לִי לִחְיוֹת

כְּמוֹ רִשּׁוּם עַל קַנְוָס מָתוּחַ,

כְּמוֹ נִקּוּד שֶׁל נְשִׁימָה זְעִירָה

פַּעַם הָיִיתִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי

לָמוּת מִשִּׂמְחָה

         RDT