כְּמוֹ שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה

חגשמח

נגעת,רבקה היקרה, בשיר החג הכי אהוב עלי שהפך לפתע להיות המנון הכאב והזכרונות על דברים שלא ישובו עוד ממחוזות נעורי והחגיגות. הנפלאות של אז

<לב> אודי, יקר, <לב> תודה! <לב>

הבו הניפו
נירו לכם ניר
חג לקמה,
עת ראשית קציר.
קיצרו, שילחו מגל
עת ראשית הקציר... (עממי)

גַּם כְּשֶׁבְּכַפּוֹת הָרַגְלִים

יֵשׁ כְּאֵבִים

אַחֲרֵי קְצִיר חִטִּים 

הָלְאָה מַמְשִׁיכִים

קָמִים וְהוֹלְכִים.

תודה רבקה  יקרה על השיר האופטימי ומלא תקווה גם כשכואב בכפות הרגלים  שעל השלף בשדות הן דורכות.

חג שמח

שמוליק

.

שמואל, יקר, השיר המלא הוא -

"שיבולת בשדה" - מילים ולחן: מתתיהו שלם. 

נכון, הפך לעממי, אבל יש לו "בעל-בית" ... <חיוך>

תודה רבה לךָ שוב. <לב>

רבקה

---

תחושה אחרת לגמרי את מעבירה כאן והיא צורמת. וכמה טוב שהידיים היו בכל זאת לעזרך. 

אוי רבקתי, כמה טוב שבכל זאת 

למרות 

למרות השלף שדקר את כפות רגליך

למרות שכמו השיבולת כרעת ברוח

הצלחת,

הצלחת לקום ולהזדקף 

הצלחת להיות...

כואבות המילים אבל -

יש בהן תקווה

ואת בשבילי רבקתי היקרה,

את ים השיבלים, אלף חיוכים, אלף מלאכים...

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> תודה! בכל לבי: תודה! <לב>

וכך צריך דבקה בך 

יום נפלא

<לב> אלה לי אהובה, <לב> תודה רבה ורק טוב לךְ. חיבוק, <לב>

.

גליה, אהובה, יקרה, 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ. <לב>

רבקה

---