צָפִים וְעוֹלֵים בִּי נְעוּרַי

שיר נוגע ופוצע בעיקר את מי שמזדהה איתו. הפלאת בכתיבתך אביה...

מוכשרת וחכמה וכתיבתך נפלאה ומרגשת

בְּצֵל עָבַר,

שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח

בַּלֵּב דְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת,

עַל יְמֵי נְעוּרִים כּוֹאֲבִים,

וּנְשִׁיקָה לֹא חָוְתָה

וְעַל יָמִים 

שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד.

גַּם עִם לֵב שָׁבוּר,

עַל חֲלוֹמוֹת

שֶׁלֹּא הִתְגַּשְּׁמוּ

אֶת מִשְׁבְּרֵי הַחַיִּים

עָבְרָה בְּהַצְלָחָה

וּמִמָּרוֹם גִּילֹה

אוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה,

שֶׁנִּמְצֵאת עָמֹק

בְּתוֹךְ לִבָּהּ

עַל הַחַיִּים מַבִּיטָה

בְּסִפּוּק וּבְתִקְוָה.

מקסים השיר החושפני כל ימי הנערות שכתבת אביה יקרה , אך את מביטה על העבר בסיפוק וגאווה כי בשיר הזה את המנצחת הגדולה.

לך כרגיל שיר כתבתי במקום תגובה.

חג שמח נקווה שעם  בשורות טובות.

שמוליק

זיכרונות צפים ועולים בך, גם תחושות קשות אך תעצומות הנפש תמיד עמדו לך ואת יודעת בבטחה: את מנצחת! 

.

הוֹ.

כן, עכשיו, זו העת לאפשר לנעורייךְ להשיב לךְ רגעים יפים. 

שיר נוגה מאוד, כואב מאוד. 

דיבר אליי. התחברתי. וכאבתי. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ עליו, אביה אהובה, משוררת יקרה לי 

מאוד. 

מחבקת אותךְ, ברשותךְ. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

ליום שקט