המציאות הפסידה

אֶל הַמְּצִיאוּת יוֹרְדִים!

וְזֶהוּ מָה שֶׁהַלָּלוּ שֶׁאֵין בָּהֶם דָּבָר הַמֻּותָּר.

דָּבָר בַּחַיִּים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִתְרוֹן עַל הַבְּהֵמָה.

וְהֵם קוֹרְאִים לְזֶה "קַרְקַע הַמְּצִיאוּת".

"וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל". קהלת.

הַיִּתְרוֹן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עַל הַבְּהֵמָה נִמְצָא בְּחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם.

וְיֵשׁ מִי שֶׁיּוֹרְדִים וְעוֹלִים... וְעוֹלִים.....

וּכְשֶׁהַמְּצִיאוּת לֹא מַרְשָׁה לְךָ הָאָדָם הַחוֹלֵם לְטַפֵּס,

אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת רַגְלְךָ וּמְרַחֵף.

"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם." פ' ויצא.

הַמְּצִיאוּת מַכִּירָה בְּכָךְ שֶׁרַגְלָיו שֶׁל אָדָם נוֹשְׂאוֹת אוֹתוֹ.

וְרַק מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר מֵחֲלוֹם הַסֻּולָּם נוֹשֵׂא רַגְלָיו וּמְרַחֵף.

מִי שֶׁחַיָּיו הֵם חל"ום = חֲלוֹם וּמְצִיאוּת, נוֹגֵעַ בְּשָׂמִים.

הַחֲלוֹמוֹת פָּתְרוּ לִי לֹא מְעַט הִתְלַבְּטוּיוֹת בְּחַיַּי.

הַמְּצִיאוּת הִפְסִידָה. מִפְּנֵי שֶׁהוּרְדָה אוֹ שֶׁיָּרְדָה מֵהַסֻּולָּם

וְלֹא הִשְׂכִּילָה לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת.

אֲנִי לְעוֹלָם אִתְגַּרְתִּי.