"הוא והיא"

הוא פסע לאיטו, הליכתו החתולית הלמה היטב את מראה גופו הגמיש, השרירי.הוא התקדם לעברה, בצעד בוטח. ניכר היה עליו שהוא מכיר בערך עצמו, אולי עד כדי שחצנות. כשחלף על פניה, מתעלם כאילו מבלי משים מנוכחותה, התרחבו נחיריו קלות, מנסה לשאוף את ריחה, מדמיין לעצמו איך זה יהיה איתה. היא טופפה בצעד קליל על שביל חלוקי הנחל, מרחפת חרישית, שקועה במחשבות, מתעלמת בהיסח הדעת מהתפקיד שהועיד לה הטבע בהיותה נקבה. משני צידי השביל, צמחו להם סדורים בצפיפות שיחי נוי קצוצים בקפידה. היא חלפה על פניו בשביל הצר, מודעת לא מודעת לנכחותו, עדיין שקועה במחשבות, פנתה בצעד מהסס ימינה, וירדה במורד הגבעה החולית בצעד קל, מהיר, כמעט בריצה. הוא סובב את ראשו בפליאה, ממאן להאמין. עלבון צורב פילח את מוחו כמכת ברק, הילוכה האצילי רק הוסיף לתסכולו העמוק. התעלמותה הבולטת, כאילו היה אויר כמו העיקה על כתפיו שנשמטו לרגע, רגע קט, ואז התעשת! לגם מלוא ריאותיו נשימה עמוקה, ופנה בהחלטיות ימינה, בעקבותיה, מודד צעדיו במורד החולי, מקפיד לשמור על מרחק, ושומר על קשר עין רצוף. הרעב חידד את חושיה, כבר יומיים תמימים שלא בא דבר אוכל משמעותי אל פיה. המחשבות על הפיות שצריכה להאכיל, שמחכים לה מורעבים, הוסיפה מימד נוסף של כאב לסבילה המתמשך. היא נעצרה, מביטה סביב בזהירות, בחשדנות, ואז בזריזות, חמקה אל תוך מחסן נטוש, אוספת באהבה את עולליה הקטנים אל גופה, וניצוץ של גאוות אם, ניצת בעיניה הכבויות. הוא קלט מזווית עינו תנועה, הסב לרגע את מבטו ממנה, והתמקד בדמות החדשה שקרבה ובאה לקראתו, היא הייתה יפהפייה, בשלה, הילוכה המתגרה העיד על מודעותה לנכחותה המושכת. הוא הסיט את מבטו חזרה,מגלה בבהלה שהיא נעלמה. כאילו בלעה אותה האדמה. גופו נמתח, מחשב לזנק בעקבותיה, אך נכחותה הקרובה של היפהפייה המסתורית, וריחה המשכר גברו עליו. עיניה המזמינות, שפת גופה הברורה, הכריעו את הכף. הוא זקף את אוזניו, הרים אל על את זנבו הגאה, הידס בהילוכו החתולי, והחזיר לה יללה כמהה. הם פצחו במחול החיזור, נהנים מכל רגע של המשחק המקדים. מגרגרים בהנאה, ומייללים בעונג בלתי נשלט. היא אספה את גוריה אחד אחד, ופתחה במסע ארוך, שבסופו, אולי, יבוא הקץ לרעב המכרסם בהם בכל פה. מוקדש ליפעת באהבה