לא הופכים את עורם

המלחמה הזאת מטלטלת את כולנו ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה.

תודה דני היקר על השיר המטלטל.

יום טוב ושקט

שמוליק

שְׁנַת תשפ"ה 
עוֹד רֶגַע מַתְחִילָה, 
וַאֲנִי מְקַוָה
 שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה
 שָׁנָה טוֹבָה וּמַדְהִימָה.
כָּזוֹ שֶׁתּוֹצִיא אוֹתָנוּ מִכָּל צָרָה. 
תִּהְיֶה מְלֵאַת חֶמְלָה, 
תְּפַזֵּר עָלֵינוּ הַרְבֵּה בְּרָכָה.
 שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ תִּהְיֶה מְתוּקָה, 
מְלֵאָה בְּחֶסֶד וּנְתִינָה,
 סוֹבְלָנוּת וְאַהֲבָה. 
שֶׁהַשָּׁנָה הַזּוֹ 
תְּסַלֵּק מֵעָלֵינוּ
 אֶת כָּל מָה שֶׁרַע, 
וְתַחֲזִיר לָעָם שֶׁלָּנוּ 
שָׁלוֹם וְאַחְוָה. 
מִי יִתֵּן וּבְשָׁנָה זוֹ, 
נְקַבֵּל רַק בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, 
שְׂמָחוֹת גְּדוֹלוֹת
 וְאֹשֶׁר טָהוֹר 
בְּכָל הַלְּבָבוֹת. 
שֶׁנַּגְשִׁים אֶת כָּל
הַחֲלוֹמוֹת וְהַמַּטָּרוֹת
 וּנְגַלֶּה בְּכָל יוֹם
עוֹד נִפְלָאוֹת
 שָׁנָה מְבֹרֶכֶת
וּמְלֵאַת אוֹר
לָכֶם וּלְכָל הַדּוֹר.

לפי חוק ניוטון כל גוף שואף להמשיך במסלולו הקבוע, אף אחד לא הופך עורו אבל המציאות חזקה ונפשינו כבר מיוסרת ממנה 

.

כתבתָּ אֶת שירךָ בכאב רב, תוך טלטלה עמוקה, דני יקר.

תודה רבה-רבה-רבה לךָ עליו, 

ושנה טובה ומיטיבה לךָ, בבריאוּת ובכלל. <לב>

רבקה

---

וכבר קשה לכולנו להכיל את הכאב ואת האובדן. זה אשר אתה לצערך הרב, מכיר מקרוב.