מָסַךְ שָׁחֹר

שִׁעוּר מִתְקַיֵּם

לְלֹא עֵינַיִם רוֹאוֹת

מי יתן והכל ישתנה שוב - 

שנה טובה

תודה אביה יקרה על תגובתך,

ללמד בזום זו חוויה מאד לא נעימה ותחושה לדבר מול מסך שחור ולא להיות בטוח שבכלל מקשיבים לך זה פשוט מתסכל. 

נקווה שהמלחמה הזאת תסתיים במהרה ונוכל לחזור לבתי הספר שלנו ולפגוש את התלמידים פנים אל פנים.

שנה מבורכת ושקטה

שמוליק

לא נעים ללמד במסך שחור אבל בלב תקווה שהאור יחזור. תודה רבה לך שמוליק יקר, נקווה שלא יצטרכו עוד ללמוד בזום. שנה טובה.

תודה דני היקר על תגובתך,

אתה לגמרי צודק,  קשה מאד ללמד מול מסך שחור מבלי לדעת אם בכלל מקשיבים לך.

נקווה שהמלחמה תסתיים ונחזור ללמד את התלמידים בכיתות הרגילות.

שנה מבורכת ושקטה

שמוליק

אתה חש כסומא, לא יודע האם התלמידים אכן שם, שהרי הם אינם מדליקים מצלמות. איזו סיטואציה...נקווה שהחיים יחזרו למסלולם והמפגש בינך לבין תלמידיך יהיה פיזי, פנים אל פנים. 

תודה גלי יקרה על תגובתך,

אכן מצב עגום, גם ביום ראשון הקרוב לצערי אלמד מול מסך שחור , זה קשה ומתסכל אבל אין ברירה אחרת בימים טרופים אלה כשטילים מעל ראשינו מתעופפים.

נקווה לימים טובים יותר בהם נפגוש את התלמידים פנים אל פנים.

שנה מבורכת ושקטה

שמוליק

מצב קשה גם להם

הלוואי וישובו הימים הטובים

עם הרעש והצילצולים

רק שיהיו חיוכים וצחוק ילדים

שבתשלום

כולנו תקווה שיגיעו ימים טובים בהם נוכל לפגוש את התלמידים וללמד בכיתות עם מחשבים שלהם מסכים מוארים.

שנה רגועה ושקטה 

שמוליק

.

חוויה קשה ביותר, שמואל יקר. 

גם להם. 

המגע האנושי הכרחי, הקול, המבט - ומצב המלחמה מונע אותו. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ, שמואל יקר,מורה נאמן.

שנה טובה, שתשיב תלמידים ומורה-מורים לכיתות, ואֶת חיינוּ

לשגרה.

<לב>

רבקה

---

תודה רבקה יקרה על תגובתך,

קשה מאד מניסיון אישי ללמד מול מסך שחור. אין תלמיד אחד  לרפואה שפותח את המצלמה ומראה את פניו. למרות כל זה אנחנו ממשיכים ללמד בזום מול המסך השחור ובלב תקווה שעוד יגיע אור.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

פעם מורה , תמיד מורה

תודה

בידיך האור ,  אל תיסוג

שנה טובה

למרות הכל נמשיך ללמד גם אם זה בזום מול מסך שחור מתוך תקווה שיום יבוא ונראה שוב את האור.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק