נִשְׁאֲרָה רַק תִּקְוָה - 7.10.24

עברנו כברת דרך עד שהגענו הלום, מתקשים להאמין שעברנו את הדברים ונותרה התקווה. תודה רבה לך אביה היקרה, יום מואר. חייבים כמה שיותר מהר לצאת מהלופ הזה. השיר שהעליתי היום נכתב רק יומיים לפני היום שמלאה שנה.

אנחנו ממאנים להאמין כי חלפה כבר שנה. שנה של כאב, עצב גדול. ובכל זאת את מבקשת לשמר את התקווה, להאמין כי יהיה טוב. 

גם אני...

תחושה של 9 באב ועכשיו. 

.

כן, שנה קלנדרית, היום.

תקווה - למעטים, יחסית. 

הרגשה כבדה מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, אביה אהובה ויקרה לי מאוד. <לב>

רבקה

---