אדמתי

אֶרֶץ זָבַת חָלָב

זוֹ הָיְתָה הַהַבְטָחָה

וְהַיָּמִים יָמִים

שֶׁל מִלְחָמָה

וּבְדָם הַבָּנִים

סְפוּגָה הָאֲדָמָה.

מָחָר יִפְרָחוּ כַּלָּנִיּוֹת

וּבְאָדֹם יִהְיוּ צְבוּעוֹת

כַּמָּה קָשֶׁה

בָּאָרֶץ הַזֹּאת לִחְיוֹת.

שיר כואב על מציאות חיינו כתבת רחלי יקרה , הימים ימים של מלחמה ובדם בנינו ספוגה האדמה. רק הכלניות שיפרחו באדום הן אות וסימן לאסון שקרה לנו כבר שנה ולא נגמר.

לך שיר קצר כתבתי במקום תגובה.

גמר חתימה טובה

שמוליק

נקווה לטוב אמן

אדמתנו ספוגה בדם החללים, ואת זועקת מכאב, מבקשת פריחה. אך גם היא תאזכר לעד את הנופלים. עצוב...

אדמתנו היום נהפכה לאדמת סלעים חקוקה באותיות של דם הנופלים והיא תנביט כלניות אדומות מחר.  תודה רבה לך רחל היקרה, שנה טובה וגמר חתימה טובה.

.

רחלי, יקרה, 

תודה. 

תודה רבה-גדולה. 

ולא אוסיף, פֶּן אגרע.

גמר חתימה טובה.

<לב>

רבקה

---

שירה נוגעת 

כאב ויאוש

עם מידת תקווה בסופה 

חג נעים וטוב רחלי

שיר רגש , רחלי. אדמתנו האהובה תפרח יום אחד והלואי ונהיה פה כדי לחזות בפלא.