נוֹף חַיִּים שֶׁבֶר חֲלוֹם

נוגה, זועק - אין כמו טנגו לרגשנות ועתה את רגשנית: ישראל מצוייה בשבר ואת תוהה מי אותו חולם. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב. שנדע ימים טובים מאלה. שנדע ימים של חלומות שיקרמו עור וגידים.

.

הלוואי. הלוואי, דני יקר, יקר. 

שנדע ימים של שלווה ושקט. ואז נדע גם חלומות שיקרמו עור

וגידים. 

תודה רבה-רבה-רבה, בריאוּת ושבוע טוב לךָ. <לב>

רבקה

---

חלום השלום של העם שלנו התנפץ ונגוז לו. ולא בכדי את רגשנית וכואבת גם כן. 

.

גליתי יקירתי האהובה, 

זֶה כל מה שאני יכולה לעשוֹת: לשמוע טַנְגּוֹס במקום מוסיקה 

קלסית או ישראלית, ו- לתת לדמעוֹת לזלוג. זֶה-בְּסֵדֶר, לבְכוֹת

עִם טַנְגּוֹס ... 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ ושבוע טוב לךְ וליקירייךְ. 

שלךְ כל עוד, <לב>

רבקה

---

.

גליתי, אַתְּ. אַתְּ אחת ויחידה, אַתְּ יודעת? 

אז ככה: 

אִמִּי אהבה לשיר אַרְיוֹת של אוֹפֶּרוֹת ו- טנגוֹס. 

עִם הזמן למדתי שהיא שרה טנגו בעיקר כשמשהו הציק לה

(בריאוּת אִמָּהּ, בדרך כלל). 

אז - כן, גם אני. 

גליתי יקירתי, אהובה, תודה רבה על רגישותךְ כלפיי. 

חיבוק אוהב לךְ, <לב>

רבקה

---

מִי שֶׁחָלַם לוֹ וְנִשְׁאַר לוֹ הַחֲלוֹם
מִי שֶׁלָּחַם, הוּא לֹא יִשְׁכַּח עַל מָה לָחַם
מִי שֶׁנִּשְׁאַר עֵר כָּל הַלַּיְלָה עוֹד יִרְאֶה אוֹר יוֹם
מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יָשׁוּב עוֹד לְעוֹלָם.. (דִּידִי מְנוּסִי)

חָלַמְנוּ עַל אֶרֶץ אַחֶרֶת

אֶרֶץ שֶׁל שָׁלוֹם 

אֶרֶץ שֶׁל תִּקְוָה

אֶרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר 

לִרְקֹד בָּהּ טַנְגּוֹ

בְּאַהֲבָה.

עַכְשָׁו יָמִים

שֶׁל מִלְחָמָה

וּלְהֵיכָן נֶעֶלְמָה

הָאָרֶץ הָאֲהוּבָה?

תודה רבקה יקרה על השיר המחדד את הכאב מהחלום ושברו כאן בארץ הזאת.

כתבתי שיר קצר במקום תגובה.

שבוע טוב

שמוליק

.

אולי כתבתָּ שיר קצר, שמואל יקר לי מאוד, אבל הבעתָּ בו אֶת 

מלוא הכאב ואֶת השאלה הכי מטרידה אותךָ, אותי, אֶת כל 

אלה שרואים ונרעדים מפני גודל הַשֶּׁבֶר. 

ה-תודה-רבה-רבה-רבה היא לךָ, על תגובתךָ, ידידי המשורר.

שבוע טוב לךָ וליקיריךָ. <לב>

רבקה

---

מאז יעקב

אנו מטפסים על הסולם

נופלים

קמים

ו...מטפסים

הגעגוע לנוסטלגי הזה.

הריקוד האלגנטי,

בימים שהתרבות חוגגת נוכחות ולא הטילים ,

מועדים לשמחה רבקה יקרה 

.

אביה יקרה, אהובה, 

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה! 

מה שלומךְ? אני שואלת ברצינוּת: מה שלומךְ? מה שלומכם?

שנה טובה וגמר חתימה טובה לךְ וליקירייךְ. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

טַנְגּוֹ. אֵין כְּמוֹ הַטַּנְגּוֹ לְרַגְשָׁנוּת...

רבקתי היקרה, רציתי לעצור כאן את קריאת דבריך

רציתי להושיט אליך את שתי ידי ולהזמין אותך לטנגו,

כזה כמו שרקדתי פעם עם בכיכר יפה בבואנוס איירס,

כשבחור צעיר הזמין אותי לרקוד ליד להקה שניגנה שם...

אבל זה בלתי אפשרי והמשכתי לקרוא ואז -

ואז נחתתי נחיתה קשה על קרקע המציאות שלנו כאן.

החלום של ישראל יפה וצוחקת, ישראל חזקה ומאוחדת. נשבר.

דברנו על שלום ואין שלום.

רבקתי היקרה, אני בוכה. אני בוכה על הארץ שלנו, אני  בוכה על הפילוג הנורא בעם

אני בוכה על החלום שנופץ לרסיסים.

מחבקת אותך רבקתי היקרה, ואם דמעותי מרטיבות את כתפך -

סליחה.

.

אני נושמת עמוק-עמוק לפני שאני מגיבה לךְ, נוריתי יקירתי. 

דבר אחד הוא לכתוב טקסט בתקווה שיהיו לו קוראים ותגובות, 

ודבר אחר, שונה מאוד, הוא לכתוב תגובה לתגובה שֶׁלָּךְ. 

... אין לי מה להוסיף על דברייךְ: אלה הם גם הסיבוֹת שלי לבכי,

לכאב, להרגשת חוסר האונים, לייאוש, לכתיבת הטקסט לעיל. 

מִתְחַבֶּקֶת אִתָּךְ, נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. ומודה לךְ על 

הדמעוֹת, ומודה לךְ על התגובה. 

אוהבת אותךְ המון, <לב>

רבקה שלךְ

---