אֱגוֹז

נוגה - בין האגוז אין... תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב ורגוע.

תודה רבקה יקרה על השיר הפילוסופי המזמין אותנו לדעתי  לשקול את הקשר בין החומר והרוח, בין הגלוי והנסתר. השיר מציע שהחיים הם כמו אגוז: מבחוץ יש קליפה קשה, אך בפנים טמון גרעין יקר ערך. הקליפה היא המראה החיצוני שלנו, התדמית שאנו מציגים לעולם. הגרעין הוא העצמי האמיתי שלנו, מהותנו הפנימית. לצערנו יש גם כאלה בלי גרעין ומבחינתם שישרף העולם. אני מקווה שאני בכיוון.

שבוע מבורך ומועדים לשמחה

שמוליק

ואת שואלת מה בין גנת אגוז

אגוז וקליפתו

קליפתו לגרעינו

ו - בין 

קְלִפָּה לְגַרְעִין אַיִן

מקסים ונפלא!

למרות שמתנגן הניגון הנפלא

לגינת אגוז ירדתי

קמה המציאות בשאלות קשות

ואולי פשוט יותר לראות אם פרחה הגפן והנצו הרימונים.

אכן זה אגוז קשה לפיצוח...

אז אני, רבקתי היקרה, קניתי בסופר קופסה של אגוזים קלופים

ופתרתי לי את הבעיה של מה בין אגוז וקליפה.

עשיתי לי חיים קלים.

עכשיו אני יושבת ליד המחשב, קופסת האגוזים לצדי

ואני מכרסמת מהם ומחייכת.

השארתי את השאלות הפיללוסופיות בצד.

אוי רבקתי היקרה, סליחה

סליחה על קלות הדעת, אבל

נורא קשה לי בימים אלו,

יש לי נכד שנמצא עכשיו בלבנון...

מחבקת אותך יקרה שלי,

מחבקת בלי קליפות של אגוזים שיכולות לשרוט

חיבוק וגם נשיקה שולחת לך

נורית שלך.

להבחין ולהבדיל בין החשוב לפחות חשוב. על מה כדאי לשים דגש.