מוחו המצומצם

אתה מוצא מפלט בשירותים מהירהוריך. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

תודה צביקה היקר על השיר ה מתאר מצב של אי נוחות, חוסר אונים ותחושת ריקנות בחברת אנשים.

הדמות המרכזית מוצאת עצמה במצב של חוסר יכולת לתרום משמעותית לשיחה, חווה את הזמן כמשהו כובל ומעיק, ומחפשת כל תירוץ להימלט מהמצב. שיר עם הרבה חומר למחשבה.

נקווה לימים טובים

שמוליק

.

לשירותים - כתירוץ? 

אולי העיקר הוא לצאת מהדממה? 

חריף, ביקורתי ואנושי. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה, יקר. <לב>

המשך שבוע טוב ומיטיב. 

רבקה

---

ממנה הוא חושש, משתיקותיו במפגש הקבוצתי. לא בכדי הלחץ הזה לוחץ על השלפוחית. 

מאחל ימי יין ושמחה