לֹא הוֹסַפְתִּי דְּבַשׁ גַּם לֹא חָלָב

מעורר תהיות, זועק - בימים אלה מכורתנו ארץ זבת שכול ואת תוהה מי ימחל לך כי את יודעת שאת לא תהיי במניין המוחלים לכל אלה שלא צפו במועד את המלחמה ואחראים לכך. תודה רבה לך רבקה היקרה, צהריים טובים.  את לא יחידה לכך לאור כל מה שעברנו מאד ועד הלום. 

השיר הוא שיר נוגה העוסק בכאב, באובדן ובביקורת חברתית. השיר משרטט תמונה של מציאות קשה ומרירה, שבה  החיים המתוקים אינם קיימים עוד.

מי יימחל למי שאחראי למצב בו אנו נמצאים? לא את ולא אני..  עוצמתי ובועט השיר שכתבת רבקה יקרה.

נקווה לימים טובים יותר

שמוליק

ימי מרור

תמציתי וכואב

נהדר

כן - טעם המרור השיגותנו

ארץ זבת שכול

היטבת כל כך לגעת

וּמִי יִמְחַל לָהֶם

כִּי לֹא אֲנִי

אוי רבקתי היקרה,

כמה שזה כואב, 

תמיד שרנו, ארץ זבת חלב ודבש...

המרור ממלא את צנצנת הדבש ואת בקבוק החלב

ודמעות מלוחות.

ולמי שהביא את זה אלינו אין מחילה.

לו יכולתי הייתי שמה ידי על צוארם ולוחצת לאט לאט...

כואב, כל כל כואב.

סליחה ומחילה אין בך להנהגה הזאת שהפכה ארץ זבת חלב ודבש, לארץ זבת שכול. ומי כמוני מבינה זאת היטב. 

<לב> הוֹ. <לב> גליתי יקירתי האהובה. <לב> חיבוק, חזק. <לב>