בְּהַשְׁאָלָה

אכן כל כמה שנים אנו איננו אותו בן אדם שהיינו

יפה 

נוגה - הגוף שלך לא נותר כפי שהיה, אבל הוא לוקח בהשאלה את נעוריך ביחד עם מגעיו, ידיו. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב.

הקנקן משתנה

מתיישן

נסדק מעט

פה ושם קמט

אך  באהבה אליו נותרת-

את

השיר מעלה שאלות נוגעות לזהות, זמן, ושינוי. האם הזהות שלנו קשורה לגוף הפיזי שלנו? כיצד השינויים הפיזיים משפיעים על היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים? השיר מזמין אותנו לחשוב על הזמן שחולף, על החוויות שעיצבו אותנו, ועל האופן שבו אנו מתייחסים לגוף שלנו לאורך השנים.

תודה רבקה יקרה על השיר המעורר מחשבות רבות על עצמנו במהלך השנים.

יום שלישי מבורך

שמוליק