חזרה ליצירות
סיפורים

עוד אחת

אדווה רודי | (06/12/2006 15:46) | 100 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
ישבתי על המדרכה האפורה והנמוכה והשקפתי על העולם. נערה עייפה לבושה בתלבושת בית ספר. האוטובוס אחר להגיע, ואולי בעצם זה לטובה. מכונית שחורה מבריקה דהרה על הכביש במהירות, משב הרוח שהותירה אחריה פרע מעט את שיערי. ורק הראש... במקום אחר לגמרי.
 
תהיתי איזה עוד רמזים אני מחכה לקבל. הרמז הבא יהיה שלט ענקי ועליו יהיה כתוב בגדול "תעזבי אותו". אבל אפילו אז, לאחר קריאת השלט, אני אחייך ואשכנע את עצמי שחיים רק פעם אחת, ושאני בכל מקרה בחורה של ריגושים, כך שאין בעיה להמשיך עם הסיפור המעוות הזה.
 
בעודי יושבת מקופלת על המדרכה, מביטה לעבר האופק ומחכה לאוטובוס, נזכרתי בליל אמש. הקול שלו חדר עמוק לתוכי, ולא רק הקול. אבל מסתבר שאני עוד אחת. עוד אחת שכיף לו איתה, עוד אחת שהוא נמשך אליה, עוד אחת שמחזקת לו את האגו, עוד אחת עם אחלה חזה. ונמאס לי להיות עוד אחת, אני רוצה להיות האחת.
 
הוא דיבר איתי בלילה כשלידו שוכבת בחורה אחרת. "עזבי... היא כבר מעולפת לגמרי...." הוא אומר לי בהתנשאות. רציתי לנתק, רציתי לברוח, רציתי למחוק אותו עם מחק גדול, אבל נשארתי שם. אמנם שקטה, אבל נשארתי. הוא שאל אותי אם זה מפריע לי שהוא עם אחרות, שהרי אנחנו לא ביחד רשמית, ואמרתי לו שאין לי בעיה.
 
הוא קלט אותי ממרחקים, ידע בדיוק מה הנקודות החלשות שלי, מה הכי פוגע בי וממה אני משתגעת, והוא פשוט שיחק עם זה. יש לו בחורה אחת שטובה רק לסקס, והיא כבר מעולפת ממזמן. ועכשיו בא לו להיכנס לשיחה עיניינית, משעשעת, עמוקה, ובשביל זה אני שם.
 
הבחורה ההיא הלכה לישון בחיוך. היא התמסרה לחלוטין אל אותו בלונדיני, נרדמה בידיעה שהוא יהיה שם בבוקר. רק מה שהיא לא ידעה זה שאין לו בעיה לנהל שיחות עם בחורות אחרות, כאילו שהיא לא קיימת.
 
האוטובוס הגיע והתרוממתי מהמדרכה. הרמתי את תיק הג'ינס שלי וכל השטויות שתלויות עליו החלו לרשרש בשמחה. מחזיק מפתחות בצורת פרח, אפרוח שמנמן מחובר עם סיכת בטחון, והסמיילי שציירתי בתחילת השנה, סמיילי שמסמל את שמחת החיים שלי.
 
הנהג חורר את הכרטיסיה שלי והתקדמתי למושבים האחוריים. התמקמתי ליד החלון, מחזירה את הכרטיסיה לתוך הארנק התכלת. תמונות קטנות הציצו מתוך הפלסטיק השקוף, והחיוך שלי נראה כל כך רחוק.
 

תגובות

חזרה ליצירות