לרגע אחד

לא זוכרת שלהורים היה דבר כזה

השאלה בני כמה ההורים שלך . .

אני תמיד נהנית לקרוא נוסטלגיה, גם כשלא מבינה למה מתגעגעים. אולי בגלל התחביב להיכנס למקומות נטושים. יש לי חלום להיות ציידת רוחות רפאים כשאהיה גדולה

את מבריקה ללא הכרה...

תודה אודי היקר על השיר לוקח אותנו למסע נוסטלגי בזמן, חוזר לרגעים פשוטים ומוכרים מהעבר. הוא מצייר תמונה עשירה של זיכרונות ילדות, רגעים משפחתיים, וחוויות תרבותיות ישראליות. יפה כתבת.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

לרגע אתה מבקש לחזור לילדותך ביד אליהו, לתום שהיה שם, לדמויות הידועות עליהן נכתב בעיתון. זוהי הצניעות אליה אתה מתגעגע, בעוד עתה עידן כה חומרני בעיקר אי שם בחלונות הגבוהים. 

כיסופים - אתה מייחל לחזור לפשטות של יד אליהו לרגע אחד. חס כיסופים. תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב.

אודי ידידי, אני כל כך מבינה את הכמיהה הזו,

לחזור אל אותה ילדות מאושרת

אל הפשטות שהייתה אז,

דירת שני חדרים והיה המון מקום לכולם.

מעילי הגשם מפלסטיק ומכנסי הספורט הכחולים,

(שלי היו עם גומי סביב הרגל ומנופחים).

איפה, איפה הם הילדים ההם.

והיום יש את כל ה"גועל נפש" של השלטון ודומיו.

מתגעגע לימי התום בעת שהחומריות שולטת בכל

יפה ועצוב דיר בראד

ידידי

מכריז בזאת-

הרגת אותי....

יפה  ובכישרון רב- שוררת על אותם ימים:

 הזכרונות על חיי הצניעות  -

התמימות וההסתפקות במועט.

געגועים לתקופה שחלפה.

 מאחלת לך ולכל יקירך :

שבת שקטה ורגועה ובשורות טובות- גם לכל עם ישראל.