פעם לפני

פַּעַם לִפְנֵי הֲמוֹן שָׁנִים קָרְאוּ לִי אוּדִי חֲמוּדִי
וּבֶאֱמֶת הָיִיתִי כָּזֶה.

תְּמוּנוֹת מְסַפְּרוֹת עַל יֶלֶד
זָהֹב שֵׂעָר וְfחֹל עֵינַיִם שֶׁחִיֵּךְ לְכָל הָעוֹלָם
מֻקַּף אַהֲבָה מִכָּל עֵבֶר וִילָדוֹת נֶהְדֶּרֶת בַּשְּׁכוּנָה
תֵּל אֲבִיבִית אֲפֹרָה לְמַרְאֶה אַךְ יְרֹקֶת גַּנִּים
בַּהֲוָיָתָהּ הַקְּסוּמָה,

וְהוּא קָרָא חַסַמְבָּה 
וְ" הַלֵּב" הוֹתִיר אֶת כָּרוֹ סָפוּג דְּמָעוֹת,

וְאָהַב
לְשַׂחֵק כַּדּוּרְסַל וְכַדּוּרֶגֶל

וּבְגִיל מֻקְדַּם הִתְאַהֵב
בְּהַפּוֹעֵל תֵּל אָבִיב, טוֹב נוּ -

וְלֹא הַכֹּל הָיָה שָׂמֵחַ
אֲבָל עִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁגָּדַל וְהֵקִים בַּיִת

וְהֵבִיא
יְלָדִים נִפְלָאִים לָעוֹלָם

שֶׁהִתְחַנְּכוּ לְפַּטְרִיּוֹטִיּוּת 
כָּמוֹהוּ , שֶׁעוֹצֵר אֶת נְשִׁימָתוֹ בְּאֶמְצַע הַהִמְנוֹן.

רַק שֶׁהַיּוֹם הוּא כְּבָר לֹא כָּזֶה נֶחְמָד,

כִּי מָה 
שֶׁקּוֹרֶה פֹּה מַרְתִּיחַ אֶת אושְׁיוֹתָיו  עַד כְּלוֹת
וְשׁוּם דָּבָר בְּגִילוֹ כְּבָר לֹא יוּכַל לְשַׁנּוֹת,

וְהָעֵינַיִם -
שֶׁהָיוּ פַּעַם כְּחֻלּוֹת הֵן כָּעֵת אֲדֻמּוֹת מֵחֹסֶר שֵׁנָה,
וְלִבּוֹ מַחֲסִיר פְּעִימָה כְּשֶׁהוּא נִזְכָּר בְּלֵילוֹת אֲבִיגַיִל.
       הַהֵם -

עֵת מִמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵימָה הָיָה מִתְעוֹרֵר נִבְעַת,
וְגַם כַּיּוֹם הוּא מִשְׁתַּדֵּל לֹא לְהִדַּרְדֵּר מֵרֹב דְּאָגוֹת:
וּלְקַוּוֹת אֵיכְשֶׁהוּ שֶׁהֶעָתִיד-

                    יִהְיֶה קְצָת יוֹתֵר טוֹב.