על רחבת הריקודים

פגישה על רחבת הריקודים \ ענת

זה מספר חודשים הם מדברים, לא פנים על מול פנים,

דרך המחשב, בשעות הלילה הקטנות, כאשר הם חוזרים מהעבודה.

הם מרתקים אחד  את השני,  כול אחד במקומו, מדברים על הכול.

היא זוכרת כיצד התחיל הרומן המחשבי, בוקר אחד באמצע החיים היא מגלה שהיא לבד, בלי בעל, רק עם הילדים.

כולם אומרים לה להגיד שהיא מעכשיו חד הורית, והיא כול

כך צעירה ויפה אך כבר בת 41 , שערה השחור ועיניה הכחולות השואבות אליהן אהבה שפתיה אדומות, תמיד טיפחה את עצמה.

חברה דרשה ממנה להפסיק לרחם על עצמה, ולהתחיל לחפש בן זוג חדש.

וכך קרה שגילתה את עצמה ישובה  מול המחשב, מה שמעולם לא עשתה אף פעם . נכנסת לאתרים, ובוררת " גברים".

ואז זה קרה – נכנסה  לאתר שהומלץ , רשמה פרטים נחוצים, ופרטים נדרשים, ומה היא מחפשת בחבר החדש לחיים.

ועל המסך הופיעה הודעה " בקשתך התמלאה", נמצא לך

הגבר שחיפשת.

וכך הם ישובים להם, הוא במחשב שלו, היא במחשב שלה, ומפלרטטים לתוך הלילה בלי לראות אחד את השני.

הגיע היום שצריך להעיז, הוא שלח הודעה :"בואי ניפגש, תקבעי מקום ושעה".

היא מהססת, ישובה מול המקלדת, עוצרת את נשימתה, אם אומר כן, מה יחשוב עליה!  ואם אומר לא מה תהיה התגובה!

כולה מלאת סקרנות, הם הרי לא יישארו לעד מאחורי המסך.

עזרה אומץ וענתה בחיוב " מועדון הcats – בשעה 9:00, אני אהיה זאת עם השמלה השחורה, וסיכה פרחונית  על הדש".

היום המשיך בלחץ נורא, מספרה, קוסמטיקאית, רצתה שהכול

יהיה מושלם, בלי שום טעות.

היא הגיעה מוקדם מהרגיל, לובשת את השמלה השחורה, המחמיאה לחמוקי גופה, שערה השחור גלש על גבה.

ניגשה למלצרית וביקשה שולחן צדדי מול הבמה, אך שקט שתוכל לנהל שיחה.

והיא התיישבה בשולחן בפינה הצדדית מול הבמה,  מביטה בעיניה הכחולות על כל אחד מהנכנסים.

המועדון היה חשוך מאוד, האור היחידי היה אור הנרות שדלק על כול שולחן לצד פרח אדום.

היא מסובבת את ראשה, ופתאום הוא נמצא על ידה, גבר נאה,

גבוה, לבוש בחולצה לבנה ומכנסי ג'ינס.

מביטה על תוך עיניו השחורות, מסמנת לו לשבת לידיה.

ומתרגשת, אפשר היה לשמוע את דפיקות ליבה בכול חלל .

היא עכשיו אישה בוגרת, אך ההרגשה היא כמו בפעם הראשונה.

אין צורך בהצגת המשתתפים, הם הרי מכירים, הוא התיישב לצידה, ואינו אומר דבר, עוברים מספר דקות,

ועדיין השתיקה ממשיכה.

מוסיקה מתחילה להתנגן ברקע, היא מסתכלת על הלהקה,

ומבקשת בליבה " הזמנה לרחבה", הוא מביט בה ביופייה, ומרים את ידה על אל, בבקשה בואי הצטרפי עלי.

הנרות על השולחנות מאירים את הרחבה, ואף אחד לא מעז

להפריע, או להצטרף אליהם.

הרחבה היא רק שלהם, הוא אוחז בה במותנה, ומסובב אותה,

ימינה ושמאלה לפי קצב המוסיקה, היא זורמת עם צעדיו,

היא לא ידעה כי הוא מיטב לרקוד, לא זכור לה האם דיברו

על כך.

מנסה לעמוד בקצב צעדיו, נושמת את המוסיקה, את הצלילים

שנכנסים לגרונה, ויוצרים תווים על ליבה.

ריקוד אחד, ריקוד שני, הוא מרקיד אותה, שמלתה מתנפנפת

לה, והיא שמחה ומאושרת.

השעות חולפות להן, והיא כול כך מאושרת, לא רוצה שהערב

יסתיים.

הלהקה סיימה, והוא משלב את ידו בידה, והם חוזרים לשולחן.

היא רוצה שיישארו עוד קצת, אך הוא מזכיר לה את יום העבודה למחרת.

וכך הם עדיין יושבים, כול אחד בביתו מול המחשב, וממשיכים

לכתוב ולכתוב ...........