געגועים לצבע שלי

תודה נורית יקרה על הציטוט מעורר המחשבה מדבריו של  חורחה לואיס בורחאס.

בורחס, מעלה נקודה עמוקה ומאתגרת על התפיסה הרווחת של העיוורון.

התפיסה הרווחת, כפי שבאה לידי ביטוי בשורה המוכרת של שייקספיר, היא שהעיוור חי בעולם של חושך מוחלט, עולם שחור. בורחס מערער על תפיסה זו ומציע פרשנות שונה לחלוטין.

הציטוט מדבריו של בורחאס בהחלט ראויים להתייחסות בצורת שיר וגם התייחסות לצבע אותו אנו אוהבים.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אכן מעניינים דבריו של בורחס לגבי הצבע השחור,

ובעצם הרי שחור איננו צבע...

שבוע טוב, שיהיה שקט ורגוע.

אני עדיין תוהה מדוע הצבע השחור הוא הצבע אליו הוא מתגעגע. חומר למחשבה עבורי. מעורר השראה הציטוט הזה של המשורר הדגול הזה. 

ובעצם - השחור איננו צבע.

השחור נוצר בהעדר כל אור.

השחרו בולע את כל קשת הצבעים,

את קרני האור שיוצרות את הצבעים.

אולי אם ניכנס אל תוך השחור נראה את כל הצבעים...

איך אני בשבילך גלי יקירתי? נותנת לך עוד חומר למחשבה.

אנשים עיוורים הם תתרנים צבעים, הם לא מסוגלים להבין בשלל צבעים. הם רואים שחור ומטבע הדברים הם רוצים להשיב להם את הצבע השחור, הם רוצים להשיב לעצמם את היכולת להבין בין צבעים שונים ורק מי שמסוגל לראות את הצבעים השחורים שבאמת שחורים, יכול לראות גם צבעים אחרים. תודה רבה לך נורית היקרה, שבת טובה וחמימה.

אכן מעניינים דבריך. 

העיוורים, עוורים מלידה,  לא יודעים מהם הצבעים.

הם לא יכולים להבין מה זה פרח אדום או חולצה כחולה...

שבוע טוב, שיהיה סוף סוף שבוע שקט ורגוע.