נֶאֶחֶזֶת בְּחֶבְלֵי הַזְּמַן

את נטענת במגע ענן ומתערסלת במאזן. תודה רבה לך אביה היקרה, שבת מוארת. 

את יודעת להתבונן, וזה כה חשוב בחיים. את מתבוננת בענן הרך למראה ושוקעת בהרהורים, מחפש את האיזון הנכון בחיים.  

הַנֶּפֶשׁ נוֹדֶדֶת 
בֵּינוֹת  לְעַנְנֵי הַזְּמַן,
שׁוֹזֶרֶת  חֲלוֹמוֹת
בֵּין הַשִּׁיטִין,
וְאֶל מוּל פְּסֵיפַס שָׁנִים 
הִרְהוּרִים נֶאֱרָגִים.

מקסים השיר הקצר שכתבת אביה יקרה ,

המתאר מסע פנימי של התבוננות על הזמן, על הזיכרונות ועל המחשבות שבלב מתרוצצות על פני פיספס שנים. קצר ונהדר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק