ניגון ידייך /סיפורשיר-אדם אמיר-לב

את ידייך המלטפות

לא שכחתי

לא אומר 'לעולם'

כי לעיתים , שכחתי

עלי שלכת בניו-אינגלנד למצע

וסומק חידודי גופך

נבלעים באודם העלים

ובעיניי המלטפות , כלחש שירים

והיו ידייך צב בבשרי

מהלכות אור בלבי

ואני , כל כך רציתי

היותך לי , אישה מנשים

ואת נוגעת , מלטפת הריסים

מחוללת פלאות באצבעותייך, כבברכת כוהנים

יש שסוגדים לשמש ולירח

אנו סגדנו אהבה , ללא מילים

וכל כך התביישת

עת

לחשתי לך  'עכשיו את מעל'

והיו גאות ושפל

ניצחון אחד

בבוקר ,לאחר הקפה והטוסט

אמרת 'שפתיך מלוחות'

ואני דווקא ינקתי מתוק , ממתוקה

על השולחן הרעוע במטבח , בסערה

היית לי בית

מולדת נחמה ואהבה

ועת היית כנפיים 

והלכת ,

כבתה הבעירה

עתה ,

יש ואצבעות אור נוגעות

כמו מנסות -

לחדש האש הגדולה.

שבת בבוקר , קר.

(אגב, לקראת חנוכה, הספר "סמטאות אהבה ותשוקה" במבצע -0506265566)