שיר חריג מוקדש לדני האהוב שמתופף את אהבת החיים

זועק - יש עכשיו חטופים שנלחמים במנהרות לשוב אל החיים המונוטוניים שהנערה מוילנה לא רצתה לחיות אותם. ויש כמה שנלחמים בשבילם. תודה רבה לך אודי היקר, שבוע טוב וחמים. שהפרק של החטופים יגמר.

המחשבה  על החטופים שנמקים במנהרות של החמ"ס לא נותנת מנוח לאף אדם שפוי כאן במדינה הזאת.קשה מאד לאהוב את הסובבים אותנו כאשר הסבל והכאב ניבט מעיני  רבים כאן כבר מעל ל430 ימים.

יפה כתבת אודי היקר.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

אמך סיפרה לך על מישהי שבעטה בשגרה. אך כמה שהיא חשובה למעשה. 

לא בכדי אתה מהרהר על החטופים...

מי ייתן וישובו אלינו במהרה. 

לאהוב

להיות נאהב

להילחם

לא להרפות ,לא להיכנע

לחיות

הקדשה ראויה בהחלט

להעריך..

יפה ההקדשה לדני הכותב על חיי היום יום

ומנגיש 

זאת הסיבה הכי נכונה להמשיך ולחיות

וכי יש משהו נהדר ונשגב מזה?

שיר מאוד מאוד מרגש דיר בראד...

ממנו באהבה

סיס

זו הדרך הנכונה, אודי ידידי היקר.

האהבה נותנת טעם לחיים.

סיפור מוזר וכואב סיפרה לך אמך,

סיפור על נערה צעירה שהחיים שעממו אותה

והיא שמה להם קץ. נורא.

ואתה חושב על החטופים שם באפלת המנהרות

שנאחזים בחיים. וחולמים לשוב אל השגרה ה"משעממת".

מתפללת שכבר ישובו אל החיים.