וידוי של חילוני לשעבר שהוא ליטאי לשעבר

בצעירותי הייתי משבח ומביט לעיני את הבקי בפשט יותר מהכל. ואת אלו שהזניחו אפילו במעט את הפשט ללמוד קבלה. לא שלא למדו פשט רק התמקדו יותר בקבלה ראיתי כמספר 2. היום משבח אני את מי שמתמקד יותר בקבלה מאשר בפשט. אוי לי כי חטאתי. והם ידעו ולא ידעתי. להתוודות על חטאי. אך בכל זאת באתי בוידוי. עד מתי.

סיפור. נכנסתי לחנות בקרית ספר שכונת הפאר של בני התורה הליטאים של הדור האחרון. "עולם התורה" כמו שהם אוהבים לכנותו שהרי להם התורה אף על פי שלא נתנה בירושה. ביקשתי שיראה לי איפה העמוד של הקבלה. כמובן הייתה שם רק עמודה אחת. בחוצפתי שאלתי איך יש רק עמודה אחת. (עזבו את זה שהיה לו רק עץ חיים אחד בהוצאה קטנה שלא טובה לעיני) הוא אמר לי בחיוך. חביבי פה זה קרית ספר. נו שוין הודעת בעל דין כמאה עדים דמי. אבל אמרתי לו תגיד? קראת פה את ההקדמה של העץ חיים תוך כדי שאני מצביע על ההקדמה בההוצאה הקטנה שבידי. בחפזון של יום יום אמרתי לו אתה יודע שהוא כותב שכמו שכל אחד יודע יש 7 ימים כנגד 7 אלפים ומה שהיה הוא שיהיה. זה כלל שכולם יודעים והוא ממשיך שם ואומר שכמו שבסוף היום השישי אדם הראשון אכל מעץ הדעת ובחר להתעלם מעץ החיים (שליודעי חן עץ הדעת זה פשט ועץ החיים זה סוד) ככה בסוף אלף השישי שאגב אנחנו עכשיו 5,785 שזה סוף האלף השישי. יגידו אפילו ה"חכמים הגדולים" שלא צריך ללמוד קבלה. ויש לו שם אריכות בזה של אולי 10 דפים.

עוד בחוצפתי וזה כבר רק אני המשכתי איך יתכן ב"בעולם התורה" בקרית ספר על שם הספר הקדוש אין את הספר קודש הקדשים בלי גוזמא ב80 אחוז מהבתי מדרש. ואפילו זוהר שזה "קבלה לייט" לצורך העניין יש ב50 אחוז. ממש ככה בתוך הגן של הבורא עדיין לא רוצים לאכול מעץ החיים. ככה את זה טענתי מול העומדים.

אחד העומדים היה ליטאי ידוע ברחוב ליטאי. בא סתם לעלעל בסיפורי מעשיות של אגדות שלא מעניינות אף אחד כי אין לו חברים והתורה לא מעניינת וברור שאין לו כסף לקנות לו ספרים. עושה לי פרצוף מנוכר כזה שרק מי שמכיר ליטאים יודע מה זה פרצוף מנוכר ליטאי. הוא הרי בן תורה. שהרי אני בכלל פרזיט שאני מעריך לומדי קבלה כל כך. את האר"י ז"ל ורבי שמעון בר יוחאי.

אגיד רק לכם

יותר מזה הוא מתחיל את ההקדמה (המהרח"ו תלמיד האר"י ז"ל) שבגלל זה לא בא משיח. המעיין ימצא נחת.

אני לא חוזר בי ממה שלמדו אותי שם בפשוט. אני רק אומר שהעיקר חסר מין הספר. והספר בקרן זווית.

ולסיום סיומת האבסורד שרק דוסים יבינו לחנות קוראים "אור החיים"