כתבתי אותן

סְדוּקוֹת, קְרוּעוֹת בַּקְּצָווֹת
מְקֻמָּטוֹת בְּפִנּוֹת
קֻפְּלוּ בַּן
אָזְנִי חֲמוֹר
לְסַמֵּן אֶת הָרֶגַע
בּוֹ עָצַר עוֹלָמי
בִּנְשִׁימָה נֶעְתֶּקֶת

כָּתַבְתִּי אוֹתָן חֲצוּיוֹת
פְּצוּעוֹת ,מְדַמְּמוֹת תַּמְצִית
כְּנַחלתוֹ בְּכוֹס תֵּה
מַהְבִּילָה

כָּתַבְתִּי אוֹתָן גִּבּוֹרוֹת
עוֹמְדוֹת בַּפֶרֶץ
מַקְרִיבוֹת מֵעַצְמָן
לִיטְרָה שֶׁל פּוֹאֵטִיקָה
רַק כְּדֵי לִשְׁמֹר
עַל יָּדי חֲזָקָה

אֲבָל יוֹתֵר מִכָּל
ידעתי לְכוֹפֵף אֶת הַזְּמַן לִרְצוֹנִי
זְּרוֹעַי תִּטֶּה כִּמְטֻוטֶּלֶת
לְאַזֵּן אותיות  
עַל חֻדּוֹ שֶׁל הַתַּעַר