כְּתִישָׁה

שָׁנִים אַתְּ מַכְנִיסָה אֶל פִּיךְ

אֶת כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הָעֲקֻמּוֹת שֶׁלִּי

אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי מַחְבִּיא מִלִּים מְיֻתָּרוֹת בַּמְּגֵרָה

כְּמוֹ אַצָּה שֶׁמִּזְדַּקֶּנֶת בִּמְהִירוּת הַבָּרָק

הַלַּיְלָה כְּדַאי שֶׁאֲסַיֵּם לִכְתֹּב

אַחֶרֶת הַכֹּל יִדְהֶה יִזְדַּהֵם

וְאֶצְטָרֵךְ לַהֲפֹךְ שׁוּב גֹּלֶם

עֲדַיִן מְנַסֶּה לְפַצֵּחַ

אֶת הַמָּוֶת שֶׁבִּפְנִים

בִּרְגָעִים אֵלּוּ מַשְׁלִיכָה

בְּאֹפֶן נוֹאָשׁ

שִׁירִים חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת

לְעֵבֶר תְּעָלַת לִמְאַנֵּשׁ

וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲלֶה רֹאשָׁהּ

נַסִּי לְתַרְגֵּם אוֹתִי

בְּצָרְפָתִית מְצוּצָה