|
השנה היא 1992. מושלנד, דמות צבעונית מבאר שבע, באותה עת כבר לא עבד, והיה נוהג לשוטט ברחובות ולבקש כסף מאנשים לסיגריה. את הכסף שצבר היה משקיע בקלטות מוזיקה יוונית וזוהר ארגוב שהיו אהבת חייו. יום אחד שמע מבן דודו דיוויס על ברדוגו, הידוע בכינויו "הנזיר", שגר בדירת שיכון ישנה בשכונה. ברדוגו גידל שיער ארוך וטעם כי "אסור להסתפר וצריך להשתפר".
"ברדוגו, בן 40, מחפש שידוך," לחש בן דודו דיוויס. "הוא מגדל זקן כמו נזיר מתבודד, אבל יש לו המון כסף, והוא מחפש בחורה להתחתן איתה."
מושלנד חייך לעצמו. "הזדמנות של פעם בחיים," חשב, ותכנן כמה צעדים קדימה.
מושלנד התגנב בצעד חלקלק לדירת השיכון של ברדוגו ודפק בדלת. ברדוגו פתח, זקן עבות מסביב לפניו, נראה כמו קוסם שיצא מספר אגדה אולי כמו דמבלדור מהארי פוטר, אבל דמבל היה קוסם וברדוגו היה טמבל...
"שלום לך," אמר מושלנד במתק שפתיים. "שמעתי שאתה מחפש שידוך, ואני פה עם פתרון מושלם, העתיד שלך מובטח."
ברדוגו התעניין מיד. "באמת? על מי מדובר?"
"יש לי אחות בשם קישקיש," ענה מושלנד. "יפהפייה, בת 20, בחורה שקטה וטובה, מבשלת אוכל תימני, מבשלת אוכל על הכיפק, גם אוכל מרוקאי: זעלוק, מטבוחה, קוסקוס, תמריאה, סלטא משוויה. הבעיה היא שהמשפחה שלנו קצת בצמצום, ואבא שלנו... איך נגיד? קמצן. אין לה אפילו בגדים לפגישה, היא לובשת ג'ינסים קצרצרים שרואים את התחת, מרוב שאין מה ללבוש. לובשת גופיות קרועות, מסכינה, ואבא שלנו לא מרשה לה ללכת לקניון לקנות שמלות צנועות"
ברדוגו גירד בזקנו. "הממממ...זו לא בעיה, אבל... אבל... לך הוכחה שהיא מתאימה?"
מושלנד שלף תמונת פנים של אחותו מירי (שלא היה לה מושג על המזימה). ברדוגו הביט בתמונה ונראה מרוצה. "בסדר," אמר. "אבל אני צריך לראות אותה פנים אל פנים."
"בטח, בטח," אמר מושלנד. "רק תן לי 200 שקל לקנות לה בגדים לפגישה, ואני אארגן את הכול."
ברדוגו חשב לרגע, ניגש אל החדר הפנימי, הוציא מהארנק 200 שקל והוסיף: "תן לי כתובת ושעה."
מושלנד נתן לו כתובת: רחוב נחליאלי 12, היה זה ביתו של אפרים חתולים, ואמר לו להגיע בשעה שמונה בערב.
מושלנד הכיר היטב את אפרים חתולים, אדם מבוגר שדיבר עברית שבורה, בייחוד הכיר אותו אחרי שפעם סחב מביתו טרנזיסטור ישן. אפרים תפס אותו 'על חם' אבל, באופן מפתיע רק זרק עליו קללות בשפה משונה ונתן לו פליק חלש, כי לאפרים לא היה כוח. מאז מושלנד היה מתרחק ממנו – עד אותו יום בו חשב לערב אותו במזימתו.
עוד באותו בוקר הלך מושלנד לביתו של אפרים ואמר לו: "אפרים, תיזהר. בשמונה בערב יבוא לך גנב! תתכונן טוב."
אפרים הביט בו חשדני. "גנב? למה? אני לא יודע כלום. אתה שקרן, אתה קרימינל!"
"לא שקרן," אמר מושלנד. "אני רק מזהיר אותך. תכין מקל."
"אני מחכה. בא, אני נותן מקל בראש!" אמר אפרים בתקיפות.
מושלנד הוציא מכיסו עשרים שקל ונתן לאפרים המופתע כשהוא אומר "זה שלך, מצטער שהתנהגתי אליך רע" ומיד ברח משם מבלי להבחין בתגובת ההפתעה שעלתה על פניו של אפרים
בשעה שמונה בדיוק, נשמעו דפיקות בדלת של אפרים. ברדוגו, לבוש חליפה ועניבה, עמד שם, מתוח לקראת המפגש עם "קישקיש".
"שלום," אמר ברדוגו בנימוס. "אני כאן לפגוש את הבת שלך, קישקיש."
אפרים הביט בו בפרצוף נדהם ואז זינק בצעקות: "גנב! מוסה גנבים!"
הוא שלף את המטאטא שלו ורדף אחרי ברדוגו לאורך כל הרחוב. ברדוגו, מבוהל, נס על נפשו, מבלי להבין מה בדיוק קרה. עד מהרה אפרים התעייף, כי נגמר לו הכוח וברדוגו נמלט משם
ובינתיים? מושלנד ישב בחיוך רחב במרכז המסחרי של השכונה. את 180 השקלים הוא הוציא על פיצה, שווארמה, כמה קלטות חדשות, וארבע הצגות יומיות בקולנוע.
|
