רָאִיתִי אֶת אִמִּי ...

את חולמת שאת פוגשת את אימך בחלומך והיא בת 16, היא מהממת בניגון ילדותה ואומרת לך שעוד ארוכה הדרך לפנינו. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב וחמים. את צודקת לגבי ההגיג של אלברט איינשטיין. היו צריכים לבקש להסביר את זה שהדמיון הוא אינסופי.

.

לא בדיוק, דני יקר. 

הדמיון הוא יצירתי מאוד, ואין לו גבולוֹת רק בתוך הראש שלנו. 

אלא מה - הוא מוגבל, מבחינה מדעית-טכנולוגית. 

למשל: 

עוד בימֵי יוון העתיקה חשבו-שירטטו אֶת המחשב הענק (זֶה של

אלן טיורינג) - אבל הטכנולוגיה של אז לא הייתה מפותחת כדי

לבנוֹת אותו. 

דוגמה נוספת: המטוס. לאונרדו דה וינצ'י שירטט אותו. ושוב: 

בלי טכנולוגיה, היה רק רעיון פרי דמיונו של דה וינצ'י. 

ויש עוד דוגמאות, כמו ההמצאות של הסופר הצרפתי ז'ול ורן,

בספריו. 

אני מקווה שהסברתי אֶת עצמי. 

תודה רבה-רבה-רבה להתייחסותךָ לדבריי, דני אהוב. 

המשך יום נעים ומיטיב. <לב>

רבקה

---

השיר "ראיתי את אימי" הוא שיר מרגש  העוסק בקשר בין אם ובת, בנוסטלגיה, בזמן ובמוות, ובמקביל מציע ניצוץ של תקווה. השיר מזמין את הקורא לחשוב על הקשרים המשפחתיים שלו ועל הזמן החולף, ולהעריך את הרגעים המשותפים עם יקיריו.

תודה רבקה יקרה על השיר.

יום מבורך

שמוליק

טלטל אותי השיר הזה. כנערה את רואה אותה בדמיונך, והיא אתך בדרך החיים. לאן היא קוראת לך לבוא?