תרגיל בארס-פואטיקה

שיר פשוט נהדר ומרגש. ממש אין לי מילים. תוספת כח של ממש לאתר שלנו. תבורכי!

צַעַד אַחַר צַעַד 
הַנֶּפֶשׁ נִצְמֶדֶת לָאֲדָמָה,
כִּי כָּךְ בּוֹנִים
סִפּוּר אַהֲבָה.
בְּכָל עָלֶה, בְּכָל זֶּרַע, 
וּבְּנִצְנוּץ שֶׁל כּוֹכָבִים
עִם דָּם יֶזַע וּדְמָעוֹת
אֲהָבַוֹת פּוֹרְחוֹת, 
וְהַשָּׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה מַעֲמִיקִים 
כִּי הַטֶּבַע וְהָאָדָם, 
יַחַד שְׁזוּרִים .

השיר מעביר מסר עמוק על החיבור בין האדם לטבע. הוא מדגיש כי אהבה לאדמה נבנית לאורך זמן, דרך חוויות משותפות, הן הטובות והן הקשות. היא כוללת הכרת נופיה, צליליה, ריחותיה, והשתתפות במעגל החיים הטבעי. האדמה היא לא רק נוף, אלא בית, מקור השראה, ומקום בו אנו מוצאים את עצמנו.

שיר מקסים , ארס פואיטיקה במיטבה. תודה קרן על השיר.

שבת רגועה ושקטה  עם בשורות ותקווה

שמוליק

הקשר אל אדמת ארץ ישראל הוא הבא כאן לידי ביטוי בעוצמה כה רבה. זו ההשראה לשיריך. עדות ארספואטית. 

אשמח לקבל ממך שיר לדף הבית, שיר השבוע.

את השיר שלחי לי בבקשה למייל ואל תפרסמי אותו בעצמך.

המייל שלי:

[email protected]

תודה רבה,

גלי 

.

איך משוֹררִים עַל ואֶת האהבה לפיסת אדמה ..? 

בדיוק כךְ, כפי שאַתְּ מְשׁוֹרֶרֶת בשירךְ זֶה. 

שיר מרַגש. נוגע.

תודה רבה-גדולה לךְ עליו,

וברוכה הבאה ל-דרך המילים, קרן. 

המשך שבת טובה ומיטיבה. 

רבקה

---