שירים

בבית שלה יש שעון על כל קיר,
בכל חדר ובכל פינה,
אבל אף שעון מעולם לא מזכיר
את השעה הנכונה,
היא קמה בשש ואולי בחמש
מרגישה שחסר ועצוב,
מאז שהלך לא חדלה לקוות
שאולי יחזור הנה שוב,

הוא ידע לספר לה דברים מצחיקים
שגרמו לה לצחוק כמו ילדה בתיכון,
והיה מסתכל בה באיזה מבט
שקראה לו בלב- מסתורי ונכון

לפעמים היא תוהה אם עודנו אי שם
או אולי כבר איננו יותר
לפעמים ברחוב מישהו מחייך
אך תמיד זה מישהו אחר.
הוא הבטיח לה בית, הבטיח לה קן
הבטיח עתיד וודאי,
אבל אין אף שעון שיכול לסמן
מתי הוא יגיע, מתי..

הוא היה זריז וחכם ואהוב,
הוא חקר, וטייל בהמון מקומות,
הוא חגג כאדם שזמנו קצוב
ועליו להספיק להגשים חלומות.

כששלחו לה סרטון בו ראו את כולם,
בעיקר היא שמעה את קולו,
ובראש השנה היא חשבה רק עליו,
כל אחד וחרדת הקודש שלו
בסמטה אפלה הוא אולי מחכה
כה קרוב כה רחוק וחשוך וטחוב,
והיא רק רוצה שהוא לא יתייאש
מתפללת לראות אותו שוב.

יושבת אוכלת לבד אשכולית,
במרפסת קטנה לבנה,
ושעון מתקתק תלוי על כל קיר
אולי זו השעה הנכונה?

©️ 14.9.24

תגובות