לִפְנוֹת עֶרֶב. סְתָם אִשָּׁה ...

זועק, מעורר תהיות: לפנות ערב סתם אשה ניצבת לפני חלונות ביתה והיא כבר לא טרודה בעולם וחלקו ממולה, פותחת תריסים והיא ממהרת לסגור פן הדלת תנעל לעולמים. בטח יש לה סיבות טובות לכך. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ומיטיבה.

.

גם אני בטוחה שיש להּ סיבות, דני יקר. 

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה, המשך שבת נעימה 

ושבוע טוב ומיטיב לךָ. <לב>

רבקה

---

.

המשך שבת שלום ושבוע טוב ומיטיב, 

ותודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה, חננאל, יקר. <לב>

רבקה

---

.

הוֹ. 

מחשבה חכמה: לא די באפשרוּת אחת, בדלת אחת פתוחה. 

תודה רבה-רבה-רבה, המשך שבת נעימה ושבוע טוב ומיטיב, 

גליה יקרה, אהובה. <לב>

רבקה

---

.

ואם גם החלון נסגר, אַתָּה תקַפץ על הפופיק ... 

תודה רבה על קריאה + תגובה, המשך שבת נעימה ושבוע טוב 

ומיטיב, תומר יקר. <לב>

רבקה

---

מעניין, וחידתי, וממוקד על אותן פעולות שגרתיות שממלאות את רוב הזמן בחיינו עד שהן הופכות מטפל לעיקר, ובכנפיהן-נולדת חרדה שמא סטיה מהשגרה תביא לקטסטרופה.

באמת שיר חידתי, כי אני לא בטוחה שזו כוונתך..

??

.

חידתי, כן. גם בשבילי. נכתב מעצמו. נתתי לו לנוח, הציק לי, 

שלחתי אותו למחזור, ונכתב שוב. משהו שלֹא קורה לי, אגב: 

אני תמיד יודעת מה אני כותבת או רוצָה לכתוב. אולי הוא מֶסֶר

לעצמי, בעתיד הקרוב. בינתיים אני במקום אחר. 

תודה רבה על הביקור, ועל קריאה + תגובה,  BeeBee.

המשך שבת נעימה ושבוע טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

השיר עוסק בבדידות, בשגרה, בהתמודדות עם הזמן שחולף. האישה בשיר מנותקת מהעולם, אדישה לסביבתה, וחיה בתחושה של חוסר משמעות.

הפעולות הפשוטות שהיא מבצעת הן ניסיון נואש לשמור על קשר עם המציאות, אך גם הן נעשות מתוך אוטומטיות וחוסר רגש. החשש מפני נעילת הדלת מסמל את הפחד מפני אובדן הקשר האחרון עם העולם.

תודה רבקה יקרה על השיר  מעורר מחשבה על משמעות החיים ועל האופן שבו אנו מתמודדים עם חלוף הזמן.

שבת מבורכת ושקטה עם בשורות טובות

שמוליק

.

הכול אפשרי בקריאת טקסט של מישהו אחר. 

תודה רבה-רבה-רבה, המשך שבת נעימה ושבוע טוב ומיטיב, 

שמואל יקר, יקר. <לב>

רבקה

---

.

לא לטרוק אֶת הדלת: עוד ייכנסו רעיונות, חלומות, פֵיוֹת, ... 

נכון. 

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה, המשך שבת נעימה

ושבוע טוב ומיטיב, אביה אהובה, יקרה לי מאוד. <לב>

רבקה

---

שעת דמדומים כאנלוגיה למצבה בחיים. פותחת דלת בחשש שתנעל לעולמים ולא תהיה עוד בעולם הזה, לא תצפה בשקיעה היפהפייה. 

.

אולי. לא חשבתי על זה. כפי שכתבתי ל-BeeBee, אני עוד 

לא "שָׁם" - הטקסט נכתב בעצמו ... 

תודה רבה-רבה-רבה על עדינוּתךְ, גליתי יקירתי האהובה. 

המשך שבת נעימה ושבוע טוב ומיטיב לךְ, לכם. <לב>

רבקה

---

וואו

לרוב בעצם כמעט כל הזמן

כשמשורר/ת משחרר שיר לחופשי

איני נוהג לנתח ולפרש למה התכוון המשורר/ת

אני אוהב ששירים הופכים לי את הבטן והראש

במובן הטוב של המליה זה מה שהרגשתי בקצר 

הנהדר הזה

רבקה 

תודה

שבוע טוב

.

הוֹ. 

שימחתָּ אותי, יעקב.

תודה רבה-רבה-רבה על דבריךָ, גם על ההטפה, 

ושבוע טוב.

רבקה

---

.

תודה רבה על קריאתךָ ועל תגובתךָ, צביקה, יקר. 

שבוע טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

וואו, כמה פחד וכאב יש במחשבה הזו, 

המחשבה על הדלת שלא תיפתח יותר...

את כל הפעולות, האשה שלך עושה בצורה אוטומטית

מורגלת משנים. בבוקר פותחת חלון ותריס ובערב סוגרת

ורק עם הדלת יש לה בעייה, היא פוחדת מהנעילה הסופית

זו שאחריה אי אפשר לתפוח יותר את הדלת.

גם אי אפשר לקרוא לפורץ, כי זה סופי.

אוי רבקתי היקרה, אין לי כח

אין לי כח להתמודד עם מחשבות כאלה.

.

גם לי אין כוח למחשבוֹת מסוג זֶה, נוריתי יקירתי. 

לכן, שלחתי אותן על פני המים. וברוב ימים, יימצאו התשובוֹת ... 

(אני רצינית.)

תודה רבה-רבה-רבה ושבוע טוב יותר ומיטיב, יקרה. <לב>

רבקה

---