שושן שלא נבל-מוקדש לנכדי האהוב והיקר-אור שמש-באהבה

הזמן חלף כמו נחל שוצף

הותיר בי עקבות ליבי נחשף

שנים ארוכות חלפו במסע

אך יש נשמות שלא נרגעו עד עתה

היה לי פעם פרח קטן

נשתל בין רגעי עשן

ידי חיבק ליבי עטף

אך הרוח לקח והלב נשבר

ולמרות האובדן למרות השברים

המשכתי ללכת בלי לוותר

הפכתי לעץ עם שורשים עמוקים

לכוכב שמאיר גם בימים אפורים

ויש אור חזק בהיר

שנולד מתוכי גדל וגדל

הוא נושא את שמי את צליל אהבתי

כאש שלא כבתה כקרן אור בנשמתי

הוא הנכד שלי האהוב מכל

האור שביהיוצא במחול

הוא רואה בי חומה של עוצמה

נהר של זכרונות ברכה ושירה

וכשהוא כותב נשמתי בין השורות

כדי שלא אשכח כדי שתמיד אהיה קרובה

כי יש אהבות שלא נמוגות

יש שמיים שלא נכנעים לסופות

ויש שושן שלא נבל מעולם

שורד את הרוח שורד את הזמן

-----------------------------------

צילום מרים