הרהורים מביכים

השתנו הזמנים: הנשים של פעם היו מרשימות והיום הן רק מלוקטות באלבומים, בספרים, במילים, בשברי אותיות ההולכות וקטנות בזמנים ואתה עוצם עיניך ושוקע בהרהורים מביכים ואתה מבקש להתרוקן מהבלים כאחד הגברים בסרטים כחולים. תודה רבה לך צבי היקר, ערב טוב ושבוע טוב. אז איפה הן הבחורות ההן...

מה שהיה - היה....

אל תשמח עם מה שיש אבל אל תבכה יותר מדי

.

"ושמחתָּ בחגֶּיךָ"

וּמה עושים כשהחגים נותרו מאחור ...?  

תודה רבה-רבה-רבה ולילה טוב ומיטיב, צביקה, יקר. <לב>

רבקה

---

השיר הוא ביקורת נוקבת על החברה הפטריארכלית, שבה נשים מודרות ומופלות. אתה  קורא להחזיר לנשים את כבודן ומעמדן הראוי, ולא להסתכל עליהן רק כעל אובייקטים מיניים.

שיר עם הרבה חומר למחשבה כתבת צביקה היקר.

יום שני מבורך ושקט

שמוליק

אלו הנשים של היום בעיניך, כבר אין בהן את הגדולה שהייתה באישה בעבר. בכך אתה מהרהר, אך עולים בך גם הרהורים סקסיים אותם אתה מבקש להסיר ממחשבותיך. 

שהארבה הלבוש שלו מינה וביה. כלומר הוא גודל איתו ביחד. תודעה אחת גדולה. מגדילה את כל מה שאתה עובר. אפילו שנדמה לך שגמרת לעבור