הֶבֶל תֵּה

אתם מסובים על כסאות הקש בשעות בין הערביים, הבל תה מוגש וספל התה המהביל יעלה ריחו. אתם בוהים זה בזו ולפתע הכל נראה מכוער, כל אחד מכם במקום אחר נמצא, רק הסהר בחיוכו המחלים יעו להחליף את הבל התה ביין. תודה רבה לך חננאל היקר, ערב טוב וחמים.

השיר עוסק במפגש בין גבר לאישה בביתם. המפגש מתואר כרגע חולף של אינטימיות ושל חיבור, אך גם של החמצה ותחושת ריקנות.

כותרת השיר, "הבל תֵּה", מרמזת על אופיו החולף והארעי של המפגש, בדומה לאדים העולים מהתה ונעלמים באוויר.

שיר מרגש ונוגע כתבת חננאל.

לילה טוב ושקט

שמוליק

.

המִיז-אַנ-סְצֶנָה של השיר עצמו, בלי התמונה, מזמין/מכין (אותי)

להתפתחוּת נוגה: הבל תֵּה באוויר, עננה, חתול ישנוני, ו-

ציפיוֹת. תקווֹת. בוהים זה בזו. 

והיא נוטשת. 

ומה שבעינֵי הדּוֹבר נראָה כהבטחה לאינטימיוּת ולגילויי אהבה,

נסדק-נשבר: היא נוטשת.  

והבמה מתרוקנת מרגשות ההבטחה ומפנה מקום לעצב: 

יין (או ויסקי, או וודקה) במקום תֵּה. יין מנַחם. 

אהבתי אֶת ההתעקבוּת על הפרטים: עדינה ודייקנית. 

גם האווירה, שהזכירה לי שירים צרפתיים מהמאה ה-20, כמו

של ז'אק ברל (Jacques Brel), למשל.  

לא אהבתי אֶת הציור/צילום: יותר מדיי AI. מבחינתי, עדיף היה

בלעדיו. 

תודה רבה-רבה-רבה ולילה טוב ומיטיב, חננאל, יקר. <לב>

רבקה

---

נ"ב: אנא, בפונטים כהים ... פונט רגיל, שחור, לא היה מזיק 

לשיר רגיש. להיפך.

תודה שוב.

רבקה

---