צִפּוֹר, צִפּוֹר, / 2 /

.

הוֹ. 

תגובה מדהימה, צביקה, יקר. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ והמשךְ יום נעים ומיטיב. <לב>

רבקה

---

מעורר תהיות: נודדת בין זכרונות לרגשות ללשונות ועדיין לא ברור לך באיזה לשון תשמעי שיר הערש האחרון ועל כנפיו תרדמי עייפה ורגועה ואת תוהה-שואלת את הציפור אם גם לה אבות אבותיה גורמים לנפילתה.

.

נכון, דני, יקר. 

כךְ בדיוק-בדיוק מרגישה הַדּוֹבֶרֶת בַּטֶּקְסְט, ולכן היא שואלת אֶת 

הציפור איךְ קורה אצלהּ.   

תודה רבה-רבה-רבה והמשךְ יום נעים ומיטיב לךָ. <לב>

רבקה

---

.

הוֹ. 

מחמאה שלא מגיעה לי, אביה אהובה: 

אני לא כותבת שירים, רק מִיקְרוֹ-טֶקְסְטִים. 

מה שלא אומר שלא נהניתי מדברייךְ ... :))

תודה רבה-רבה-רבה והמשך ערב נעים ומיטיב, יקרה. 

<לב>

רבקה

---

קודם כל 

יש גם אמהות אמהותינו. 4 לעומת 3 פטריאכלים.

צריך לומר להם....

אתם בחרתם את זה.

תרשו לי לשנות את המסלול ולבחור לחיות בזה

היה לכם התור שלכם ועכשיו התור שלי. 

מה אכפת לציפור? 

ואז לילה טוב 

באמת מרגיע 

.

אַתְּ רחל, הָאֵם האהובה ביהדוּת. 

אני רבקה, הָאֵם המניפולטיבית ... 

אולי יקשיבו לךְ. לי - אין סיכוי. 

חנוך לוין כבר ציין שלציפור לא אכפת, אַתְּ יודעת. אני רק 

שואלת. :))

תודה רבה-רבה-רבה ו-יופי שאַתְּ כאן, רחל יקרה. 

רק טוב לךְ. <לב>

רבקה

---

השירן מבטא מסע של זהות, זיכרון ושייכות. את מתארת מסע פיזי ורגשי, נודדת בין זכרונות ורגשות שונים. את מחפשת את שפת אבותיך, את שיר הערש האחרון שלך, ומנסה להבין את הקשר שלך לעבר ולמורשת שלך.

הציפור בשיר משמשת כמטאפורה לך. היא נודדת, מחפשת את מקומה, וייתכן שאף את, כמו הציפור, מושפעת  על ידי גורל אבותיה. השאלה "גם לך אבות אבותיך גורמים לנפילתך?" מעלה את נושא הדורות הקודמים והשפעתם על הדור הנוכחי.

המסר המרכזי של השיר הוא חיפוש אחר זהות ושייכות, וההתמודדות עם מורשת העבר. את מבקשת להבין את מקומך בעולם, את הקשר שלך לאבותיך, ואת השפה שבה את שרה את שיר הערש שלך.

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי שכתבת.

יום רביעי מבורך

שמוליק

.

אולי לא בדיוק-בדיוק, אבל יש הרבה ממה שכתבתָּ בַּמִּיקְרוֹטֶקְסְט

הזה, שמואל, יקר. 

בימים האלה - כבר קרוב לשנה וחצי שאנחנו "בימים האלה" - 

קשה לי יותר עִם הנושא. 

תודה רבה-רבה-גדולה על תגובתךָ, על זמנךָ, איש יקר. 

המשךְ ערב נעים ומיטיב. <לב>

רבקה

---

עצוב לחשוב עליו, אבל אי אפשר להמנע מכך

ואת תוהה רבקתי היקרה, איזה שיר זה יהיה?

האם שיר ששרה לך אמך בשפה ההיא,

השפה של אתוביך?

מחשבות וזכרונות מביאים אותך לחשוב עליהם

על אבותיך הקדמונים, אלו שנדדו בין ארצות

ובין שפות שונות. עפו מעל יבשות, כמו

כמו ציפורים נודדות.

האם הציפורים שחלפו מול חלונך הביאו מחשבות שכאלה?

שולחת לך חיבוק רבקתי היקרה, חיבוק שמובן בכל השפול כולן.

.

יוּ. 

הפסל שלךְ, אני מבינה. יפהפה. אמא-ציפור מאכילה אֶת גוזלָהּ, 

כך אני רואה. 

ולתגובתךְ, נוריתי יקירתי: 

אני לא יודעת ... 

אִם שיר הערש יהיה של אמי, יהיה ביידיש. 

(כן, נכון, עצוב לחשוב על כךְ, אבל חושבים.)

תודה רבה-רבה-רבה על התגובה, על הפסל ועל החיבוק,

יקרה. הוא אכן חוצה גבולוֹת לשוניים. והנה חיבוק לךְ. 

המשך ערב נעים ומיטיב לךְ, לכם. <לב>

רבקה

---

כל עוד -

מעוף ,

ננצח

.

יצחק, יקר, 

תודה! 

<לב>

רבקה

---

במילים הנכונות . סתום בצורה נכונה

ויש לי גם הסברים נפלאים . אבל את לא אוהבת שאני מביא את תורת האחרית שלי :)

אני רק אגיד שאכן אכן הציפור נופלת ממה שאבותינו גרמו. נפלא

.

הוֹ. 

הוֹ-וֹ-וֹ !!

מצאתָ ניסוח מצוין, זיו, יקר. 

ולא נתווכח עליו.

תודה רבה-רבה-רבה והמשך ערב נעים ומיטיב. 

רבקה

---

ציפור ציפור הוא גם שם ספרה של אן למוט, הנוגע ביסודות הכתיבה. אצלך זוהי פנייה לציפור באשר היא, סמל החופש, שגם לחייה יש גבול, מן הסתם. 

שירך הזכיר לי גם את השיר: "אני חולם בספרדית." האם זהו שיר הערש האחרון שתשמעי, בספרדית או בעברית? 

.

לא ידעתי על הספר, גליתי יקירתי. יסודוֹת הכתיבה. מעניין. 

יש לי כמה ספרים בנושא, כולל ספר של ישראלי (כרגע שמוֹ

לא עולה בזכרוני). 

איזה שיר ערש יהיה באוזניי. אִם יהיה אחד שאִמִּי שרה לי, 

יהיה ביידיש. 

תודה שוב, ושוב, ושוב, על הבית, גליתי יקירתי האהובה. 

רק טוב ומיטיב בהמשך היום ובכלל. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

.

שירי הערש שסבתי שרה לאִמִּי. לילדיי שרתי שירי

ערש בעברית. 

לנכדיי, שירי ערש בספרדית. 

בוקר טוב, גליתי. <לב>

רבקה

---

.

גם אני באותה דעה. ובכל זאת ... 

(מה לעשות, לא תמיד זֶה הכי רצוי, אַתָּה מבין?)

תודה רבה-רבה-רבה והמשך ערב נעים ומיטיב, חננאל, יקר. <לב>

רבקה

---

07/8/2017

לְאַחֲרִית הַשְׁמִיעוּ

יוֹם וְאֶקָּרֵא לְהִתְיַיצֵּב

לְמִשְׁפָּט עֶלְיוֹן נוֹקֵב,

אַל נָא תַּעֲצִיבוּ נָפֶשׁ,

כִּי אֶפְסַע אֶלֵּי חוֹפֶשׁ...

אֶזְכֶּרְכֶם כָּל אַחַת וְאֶחָד,

כְּבוֹדְדִים וְגַם בְּיַחַד.

אַהֲבַתְכֶם לִי לֹא תֶּחְסַר,

אֶקַחָה עִימִּי אֶל הַמָּחָר.

אֶזְכּוֹר אֶת אֲהוּבָתִי,

אֶזְכּוֹר אֶת בָּנַי,

אֶזְכּוֹר אֶת הוֹרַי

וְאֶזְכּוֹר אֶת אָחִי.

אֶזְכּוֹר אָחוֹת מִמֶּרְחַקִּים,

אֶזְכּוֹר יְמֵי יַלְדוּת מְתוּקִים,

אֶזְכּוֹר מִשְׁפָּחָה מְחַבֶּקֶת,

וְאֶזְכּוֹר חַבְרֵי בָּחָרוּת מְרַתֶּקֶת.

אֶזְכּוֹר אֶת יֹפִי הַנְּעוּרִים,

אֶת אֲהָבוֹת הַבֹּסֶר מִשָּׁנִים.

אֶזְכּוֹר חֲבֵרִים קְרוֹבִים

וְאֶזְכּוֹר חֲבֵרִים רְחוֹקִים...

אֶת הַכֹּל בָּאַמְתַּחַת שֶׁאֵינֶנָּהּ,

לִמְרָאשוֹתָי עַל לְבֵנָה

אַנִּיחַ, ואֵרָדֵם לָעֲלָטָה,

כְּשֶׁהַגּוֹלֵל מֵעָלַי וַאֲנִי מַטָּה.

וּבְיוֹם לֶכְתִּי בַּקָּשָׁה לִי צְנוּעָה.

הַשְׁמִיעוּ לִי זֹאת הַמַּנְגִּינָה

וְעוֹד שָׁלוֹשׁ מַנְגִּינוֹת,

בְּסֵדֶר מוֹפֵת מְנַגְּנוֹת.

אִיצֶ'ה בִּ"ידִיד הַנֶּפֶשׁ",

פָּאבֶל וְ"אִמָּא יְהוּדִיָּה",

"הַפֶּרַח הַקָּטָן" - סִידְנִי בֶּשֶׁה

וְ"הָבֵא עָלִינוּ" שֶׁל אִיצֶ'ה.

תְּרַנֵּנָּה מַנְגִּינוֹת אֵלּוּ,

עֵת אוֹתִי בְּדַרְכִּי תְּלַוּוּ

אַל נָא תְּמָרְרוּ וְלֹא תִּדְאֲבוּ.

בִּצְלִילֵי הַקֶּסֶם הִתְנַחֲמוּ...

אַמְרִיא אֶלֵּי חוֹפֶשׁ

וְאַל נָא תַּעֲצִיבוּ נֶפֶשׁ,

כִּי לְמִשְׁפָּט עֶלְיוֹן נוֹקֵב,

פַּקְּדוּ כִּי עֵת לְהִתְיַיצֵּב...

.

תודה על הנכונוּת, אבל - קשה לי לקרוא פונטים בהירים, 

חננאל. 

אקרא בהזדמנוּת אחרת, כשתעביר לפונט בצבע שחור. 

רק טוב! <לב>

רבקה

---

נוגע ללב תחזית הרקויאם האחרון.....

.

... לא חשבתי שזֶּה עד-כדי-כךְ ... 

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה והמשך ערב נעים 

ומיטיב. <לב>

רבקה

---

.

שְׂמֵחָה שאהבתְּ, איילה יקרה. 

תודה רבה-רבה-רבה והמשך ערב טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

לכולנו מצפה שיר הערש האחרון.

ולכולנו עומדת השאלה מי יבוא אלינו בחלום האחרון.

ואולי הציפורים יודעות????

שיר מעורר מחשבה ותהיה.

שיר סימני שאלה.

??????

.

איזו הפתעה!

תודה רבה-רבה-רבה על ביקורךְ, BeeBee!

ותודה גדולה על קריאה + תגובה! 

כן, מיקרוטֶקסט עִם סימני שאלה. 

בוקר טוב ויום מיטיב, יקרה. <לב>

רבקה

---