כשהחושך מכסה / ריבי דורון גרלוי

כשהחושך מכסה / ריבי דורון גרלוי

לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאַתְּ כְּמוֹ בְּתוֹךְ בּוּעָה,
הַקִּירוֹת סוֹגְרִים עָלַיִךְ, מְנַסָּהּ לְהֵאָבֵק,
וְכִמְעַט שֶׁזֶּה מַצְלִיחַ לָךְ לְהַסְתִּיר אֶת הַדִּמְעָה,
אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ, וּבָא לִי לְחַבֵּק,

אֲנִי נוֹגֵעַ בִּכְאֵב שֶׁלָּךְ, מַרְגִּישׁ שֶׁאַתְּ טוֹבַעַת,
וְקָשֶׁה לְךָ, כָּךְ נִרְאֶה,  מִמַּבָּטַי לְהִתְגּוֹנֵן,
אֲנִי רוֹצָה בַּעֲדִינוּת רַבָּה בְּצַוָּארְךָ לָגַעַת,
שֶׁתֵּדְעִי שֶׁאֲנִי פֹּה וְשֶׁאֶפְשָׁר לְהִשָּׁעֵן.

אָז תֵּדְעִי, אֲנִי נִמְצָא פֹּה וַאֲנִי חָבֵר,
וְתָמִיד אֶהְיֶה לְךָ בַּיִת וְחוֹמָה וְגָדֵר
וְתָמִיד אֶשְׁמֹר עָלַיִךְ, כְּשֶׁתִּרְצִי אֲנִי אִתָּךְ,
נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי נוֹלַדְתִּי לְהַצִּיל אוֹתְךָ.

כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ מְכַסֶּה וְזֶה קוֹרֶה עַכְשָׁו הַרְבֵּה
אֶת לֹא נוֹשֶׁמֶת, אַתְּ פּוֹחֶדֶת, לֹא רוֹאָה אֶפְשָׁרוּיוֹת, 
אֲנִי פּוֹתֵחַ חַלּוֹנוֹת, אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה מְכַבָּה,
שֶׁתִּזְכְּרִי שֶׁיֵּשׁ עוֹד בִּשְׁבִיל מָה לִחְיוֹת.

אֲנִי יוֹדֵעַ, יֵשׁ בְּךָ כּוֹחַ וְעוֹצְמוֹת וְגַם שִׂמְחָה,
אַךְ כְּמוֹ כֻּלָּם יֶשְׁנָם יָמִים שֶׁבָּא לְךָ בְּעִקָּר לִשְׁתֹּק,
לְהִתְחַבֵּא לְמשך כָל הַיּוֹם מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה,
וְאָז הַלֵּב שֶׁלִּי נִצְבַּט, מַרְגִּישׁ אוֹתָךְ רָחוֹק.

וּכְשֶׁיָּדַיִךְ אֶת כְּתֵפַי פִּתְאוֹם בְּשֶׁקֶט מְחַפְּשׂוֹת, 
זֶה מֵעיף אוֹתִי לְמַעְלָה וַאֲנִי חָזָק מְאֹד,
וְיֵשׁ לִי כּוֹחַ שֶׁל מָאתַיִם חַיָּלִים בִּשְׁבִילְךָ,
לִשְׁמֹר עָלַיִךְ מֵהָעֶצֶב שֶׁל עַצְמֵךְ.

אָז שֶׁתֵּדְעִי, אֲנִי נִמְצָא פֹּה וַאֲנִי חָבֵר,
וְתָמִיד אֶהְיֶה לָךְ בַּיִת וְחוֹמָה וְגָדֵר,
וְתָמִיד אֶשְׁמֹר עָלַיִךְ, כְּשֶׁתִּרְצִי אֲנִי אִתָּךְ,
אֲנִי נּוֹלַדְתִּי כְּדֵי לְהַצִּיל אוֹתָךְ.