שני הגיגים פר עטי-ואחד לקינוח

התחברתי בעיקר להגיג הראשון והשלישי.

הגיג ראשון חד: אם הורגים את הזמן , אז לא נותר זמן. נכון מאוד.

הגיג שלישי - קינוח: לרבים היה טוב להיות אלמים אם הפה והלב היה שווים. לדעתי זה נכון לגבי אנשים שהם לא רגישים. לגבי אנשים רגישים ולא פוגעניים מוטב שהם יהיו לא אלמים, שכן הם לא פוגעים.

תודה רבה לך מרים היקרה, לילה טוב ושבוע טוב.

תודה רבה דני אהוב

כל אדם מתחבר למה שמתאים לאופיו

ערב טוב ורק טוב

מקוה שאתה בטוב איש יקר

ממני מרים

שלושת ההגיגים מציגים נקודות מבט פילוסופיות עם נימה צינית על הזמן, האמונה והכנות.

המסר שעולה מהם:

1. הזמן הוא בלתי נמנע – אין טעם "להרוג זמן" כי בסוף הוא ינצח אותנו.
2. אמונה וכוח השרדות – יש מי ששואב כוח מאלוהים, ויש מי ששורד למרות חוסר האמונה בו.
3. פער בין הדיבור ללב – רבים אינם מדברים באמת מתוך הלב, ולכן אולי עדיף היה אילו שתקו.

שלושתם קוראים להתבוננות פנימית ולמודעות לעצמנו ולמציאות שסביבנו.

יפה כתבת מרים היקרה וגם הציור של אליחי מקסים.

יום שני מבורך ושקט ושנשמע בשורות טובות

שמוליק